בג"צ 5219/05

תקציר

בית המשפט החליט כי יש להיעתר לבקשת העותרים לפסיקת הוצאות. העותרים יזמו את ההליך וגרמו למשיבים הוצאות כספיות בשכירת ייצוג משפטי. מאחר שההליך נדחה בשל הסכם בין העותרים לבין שניים מהמשיבים, לא הצליחו העותרים להצדיק את ההוצאות שנגרמו למשיבים. העתירה ביקשה לערער על החלטתו העתידית של המשיב הראשון להכריז על העותרים כמונופול, החלטה שטרם נעשתה, ועל כן נראתה כעתירה מקדמית מוקדמת מדי. העותרים לא עמדו בנטל ההוכחה לצורך הגשת העתירה, מה גם שזנחו אותה. זאת ועוד, לא נמסר למשיבים על הערעור או על האפשרות למחוק את העתירה אלא ארבעה חודשים לאחר הגשתה. בית המשפט פוסק לכל משיב שכר טרחת עורך דין בסך 4,000 ש"ח, כולל הפרשי ריבית והצמדה, שישולמו על ידי העותרים. סכום זה מנומק בהיערכות המשיבים לעתירה ובבקשה לתיקונה בעקבותיה, כמו גם בטיבה ובמשמעותה של העתירה.