בד"א 16/95

תקציר

המערער, עו"ד במקצועו, הורשע בעבירה על סעיפים בחוק לשכת עורכי הדין בכך שלא שילם דמי שכירות ולא השיב לתלונה. המשכיר הגיש תביעה נגד המערער ושותפו בגין אי פינוי שוכר ושילמו דמי שכירות במועד. הושגה פשרה אך המערער לא מילא את חובתו, מה שהוביל להליכי הוצאה לפועל. המערער גם לא השיב לתלונת לשכת עורכי הדין. בית המשפט קיים דיון בהיעדרו, אישר את העובדות והציג מסמכים תומכים. המערער טען כי שותפו אחראי לחוב וכי היה לו הסכם עם המתלונן למשוך את התלונה עם התשלום. בית המשפט דחה טענות אלה, וציין את היעדר הכוח המחייב של ההסכם. המחלוקת העיקרית הייתה האם מעשיו של המערער מהווים התנהגות בלתי הולמת. בית המשפט קבע כי אי ציות לפסק דין שימש דוגמה שלילית והיווה התנהגות בלתי הולמת, אך במקרה זה קשיים כלכליים והאמונה כי על בת זוגו לשלם היוו נסיבות מיוחדות. לפיכך, בית המשפט זיכה אותו מהאישום העיקרי של התנהגות בלתי הולמת, אך הרשיע אותו בכך שלא הגיב לתלונה. נוכח זיכויו של המערער מהעבירה העיקרית והרשעותיו הקודמות, הציע בית המשפט 3 חודשי השעיה בפועל ו-6 חודשי השעיה על תנאי. שני השופטים הסכימו עם פסק הדין.