עמ"ק 20006/04

תקציר

הכרעת הדין מצאה את שני הנאשמים אשמים באישומים נגדם. נגד השניים הוגש כתב אישום בגין ביצוע עבודות בנייה ללא היתר וחריגה מהיתר קיים. הנתבעים טענו כי פעלו כדין, וכי כל חריגה מההיתר נבעה מנסיבות בלתי צפויות במהלך הבנייה, אותן ניסו לתקן. עוד טענו כי יש לתרץ את התנהגותם בשל התנהלות הרשויות, אותה תיארו כשערורייתית, והפנו לתקנות המאפשרות לבצע שינויים בהיתר במהלך הבנייה. עם זאת, השופט מצא כי עדת התביעה, גברת צימבליסט, מסרה גרסה אמינה התומכת בהאשמות. עוד מצאה השופטת את הסברי הנתבעים כבלתי משכנעים, וציינה כי השימוש בשטח החניה לצביעה אינו שימוש מותר על פי תנאי היתר הבנייה המקורי. השופט הגיע למסקנה כי התביעה עמדה בהצלחה בנטל ההוכחה המוטל עליה, והרשיע את הנאשמים באישומים המפורטים בכתב האישום. החלטה זו התקבלה על בסיס הערכת מהימנות העדים והראיות שהוצגו, שכללו צילומים ועדויות בדבר השימוש בשטח החניה שלא למטרות חניה. השופטת דחתה גם את טענות הנאשמים בנוגע להתנהלות הרשויות ולתקנות המסדירות שינויים בהיתרים. התוצאה הייתה הכרעת דין באשמה של שני הנאשמים, כאשר השופט ציין כי מדובר באחד המקרים הפחות חמורים שהובאו לבית המשפט.