עע"מ 471/12

תקציר

עניינה של החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים במחוז מרכז, שביטלה החלטה השוללת מאדם יליד גאנה רישיון לישיבת ארעי בישראל מטעמים הומניטריים. המשיבה, שנכנסה לישראל בגיל 13, עמדה בפני מעצרים מרובים בשל מעמדה הבלתי חוקי, ואחיה, שליווה אותה, גורש. למרות שהותה הממושכת בישראל ובקשות לתושבות מטעמים הומניטריים, בקשותיה נדחו בעקביות על ידי משרד הפנים, בנימוק של חוסר תום לב בשל עיכוב בקשתה ובהיעדר נסיבות הומניטריות מיוחדות. בית המשפט לעניינים מנהליים לא מצא טעמים אלה מספיקים, וציין את מעמדה כיתום שגדל לבדו בישראל, והורה על מתן היתר זמני למשך שנתיים, תוך שהוא קובע כי שהייה ממושכת יכולה להוות עילה הומניטרית בנסיבות מסוימות. בערעור שהגישה המדינה הוטל ספק בהתערבות בית המשפט בשיקול דעתו של המשרד, וטענה כי לא היו טעמים הומניטריים מספיקים כדי להעניק תושבות. בסופו של דבר, בית המשפט העליון צידד במשרד, תוך שהוא מציין את מעמדו הבלתי חוקי המתמשך של המשיב ואת הפרת חובותיו לצאת מישראל. היא הדגישה את הצורך בריסון שיפוטי בפסיקת החלטות של רשויות ההגירה, ואישרה מחדש את שיקול דעתן, אלא אם כן ההחלטות בלתי סבירות בעליל. פסק הדין הסופי קבע את עזיבתו של המשיב את הארץ בתוך שלושה חודשים, והמחיש את מורכבות האיזון בין ביקורת ההגירה לבין שיקולים הומניטריים.