עת"מ 3145/06

תקציר

מועצת פועלי שפרעם והסתדרות העובדים החדשה הגישו עתירה משותפת נגד עיריית שפרעם, בבקשה להסדיר את חוב הארנונה שלהם על פי שני הסכמים לכאורה עם העירייה. ההסכם הראשון, מיום 8.1.2004, טוען לסילוק חובות מועצת הפועלים בסך 45,000 ₪ בארנונה לשנת 2003. ההסכם השני, מיום 21 בדצמבר 2004, הסדיר לכאורה את חובותיה של מועצת הפועלים בגין ארנונה, מים וביוב לתקופה שבין 1999 ל-2004, בסך כולל של 55,486 ₪. העותרים מבקשים גם הצהרה על פטור מתשלום ארנונה על נכסיהם, וכן הבהרה לאיזו רשות מוניציפלית עליהם לפנות בנוגע לבקשותיהם. במקביל הגישה ההסתדרות בקשה לצו מניעה זמני שיפסיק את גביית המיסים וישחרר את הכספים שהוצמדו לחשבון הבנק שלה. העירייה מכחישה את קיומם של הסכמים כאלה וטוענת כי העותרים לא שילמו את המסים המגיעים להם, בסך 253,962.90 ₪. לטענת העירייה, מועצת הפועלים היא חלק בלתי נפרד מהמבנה הארגוני של ההסתדרות, ושני הצדדים הפרו את התחייבויותיהם בהסכמי העבר. עוד טוענת העירייה כי העותרים לא פעלו בהתאם לנהלים הראויים כדי להתנגד לתשלום המסים ולבקש פטור, והעתירה הנוכחית היא ניסיון להתחמק מחובם. בית המשפט מצדד בעירייה וקובע כי אישור ראש העיר שהוזכר על ידי העותרים אינו הבטחה מחייבת ואינו מצדיק ויתור על חובם. זאת ועוד, בית המשפט מוצא כי טענות העותרים ביחס להסכמים ולפטורים נופלות בגדר ההשגות והעררים המפורטים בחוק הרשויות המקומיות, והמקום הראוי לתביעות אלה אינו בית המשפט לעניינים מנהליים. בית המשפט מגיע למסקנה כי יש לדחות את העתירות, ולחייב את העותרים לשלם שכר טרחת עורך דין לעירייה, בסך 40,000 ₪, ובקשתם לצו מניעה זמני נדחית.