ת"א 121886/00

תקציר

בפסק דינה של השופטת נורית רביב נקבע כי למר יחיאל בדיחי, הנתבע, אין זכות להסדרה זמנית של משק חקלאי בשכונת ארגזים ממנה פונה. השופטת קיבלה את עמדת התובעים כי מעמדו של בדיחי הוא של בעל רישיון בר-ביטול ולא בלתי חוזר, ולכן הוא אינו זכאי להסדר חלופי כלשהו, וגם המכרז לפינוי ובינוי השכונה לא קבע הסדר כזה. גם אם בדיצ'י היה מחזיק ברישיון בלתי חוזר, הוא עדיין לא היה זכאי להסדר חקלאי זמני. השופט הדגיש כי סמכותו של בדיחי להשתמש בקרקע נבעה מהיתר תפיסה, ולא הייתה מוגנת בחוק או בהסכם כלשהו עם בעלי הקרקע – מדינת ישראל ורשות הפיתוח. לפיכך, החליט בית המשפט כי דרך הפעולה הראויה היא לפנות את בדיצ'י מהמקרקעין הנדונים ולפסוק לו פיצוי כספי כמפורט במכרז. פיצוי זה יחושב על בסיס ההשקעות שביצע בקרקע, ולא לפי שווי השוק הנוכחי של הנכס. עוד ציין השופט כי טענתו של בדיצ'י להסדר זמני אינה סבירה, שכן חוותו נהרסה בשיטפון למעלה מעשור לפני הוצאת צו הפינוי.