עמ"ש 56936-06-22

תקציר

הערעור נדחה משום שלשון הצוואה נמצאה ברורה ועולה בקנה אחד עם עמדת המשיב. פרשנותה של הצוואה התבססה על המילים בהן נעשה שימוש בפועל, תוך מתן משקל רב, ומשכך לא היה צורך להתחשב בנסיבות החיצוניות שסבבו את עריכתה. לראיות המערערים, שלא נחקרו בחקירה נגדית, כמו גם להקלטות שהוגשו, לא ניתן משקל משמעותי בשל אי סדרים וסתירות שונות. בנוסף, טענות משפטיות תמכו בחוסר מעמדו של המשיב, והפכו את הדיון בערעור כולו למיותר. על פי תנאי הצוואה, חלקה של המנוחה בעיזבון הוריש לאחיה, מה שהופך אותו ליורש היחיד. משכך, נדחה הערעור, והוצאות המשיב חויבו על ידי המערערים, שנקבעו על סך של 20,000 ₪, בעוד הערבות שהופקדה הייתה אמורה להיות מועברת למשיב, כולל הוצאות משפט.