תלה"מ 33578-05-21

תקציר

הסכסוך בין בני הזוג היהודים סובב סביב מזונות ילדם הקטין. בית המשפט דן תחילה בחובתו של כל הורה לפרנס את ילדו על פי הדין העברי. לגבי ילדים מתחת לגיל שש, ההלכה היהודית מטילה אחריות עצמאית ומוחלטת על האב. בין הגילאים שש לחמש-עשרה, ההלכה היהודית קובעת כי שני ההורים אחראים במידה שווה למזונות הילד. אחריות זו מתפרשת כחובת צדקה, כלומר היא חלה באופן שווה על שני ההורים ונקבעת על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות. לאחר מכן בית המשפט מעריך את צרכי הילד, את יכולותיהם הכלכליות של שני ההורים ואת יחס ההכנסות ביניהם. היא מציינת כי אף אחד מהצדדים לא הוכיח די הצורך את צרכי הילד, ולכן מעריכה אותם בכ-1,700 שקל בחודש, כולל הוצאות חיוניות ולא חיוניות. בית המשפט מחלק את צרכי הילד לצרכים הכרחיים ולהוצאות לא חיוניות, כאשר הראשון נאמד בכ-1,300 שקל בחודש. האב הוא האחראי הבלעדי לצרכים חיוניים אלה עד שהילד מגיע לגיל שש. לאחר מכן, בית המשפט מבחין בין צרכים תלויים ובלתי תלויים במגורים, ומעריך אותם ב-1,200 ש"ח וב-500 ש"ח לחודש, בהתאמה. תרומת האב למזונות הילד, לרבות עלות הסעיף, נקבעת על פי יכולתו הכלכלית ומשך השהות של הילד אצל כל הורה. בית המשפט מחשב את ההכנסה הפנויה של שני ההורים כ-5,000 שקל בחודש. באשר להכנסותיה של האם, בית המשפט מציין כי היא בעלת עסק עצמאי לייצור תכשיטים והכנסתה החודשית הממוצעת נאמדת בכ-6,700 ₪. באשר לאב, הוא מקבל קצבת נכות בסך 4,548 ₪ לחודש ומקבל קצבת תלויים בסך 950 ₪ עבור הילד. מאחר שלאם יש משמורת עיקרית על הילד, בית המשפט מורה לאב לשלם 1,300 ש"ח בחודש עבור מזונות הילדים ועוד 400 ש"ח עבור החלק של הילד, עד שהילד יגיע לגיל שש. לאחר מכן יופחתו תשלומים אלה ל-950 שקל ו-400 שקל לחודש, בהתאמה. פסק הדין מפרט גם את האחריות הכלכלית של שני ההורים להוצאות הרפואיות, החינוכיות והאחרות החריגות של הילד. כמו כן, נדרש האב לשלם לאם 2,475 ש"ח עבור הוצאות הריון ולידה בעבר, ב-48 תשלומים חודשיים שווים המתווספים למזונות השוטפים. ההחלטה מדגישה את חשיבות השוויון המגדרי בקביעת החובות הכספיים של שני ההורים, ופסק הדין ייושם ללא פרטים מזהים, תוך מתן אפשרות לתיקונים ועריכות לפני הפרסום.