ת"א 36556-01-20

תקציר

פסק הדין דן בתביעה לתשלום דמי תיווך בגין נכס מגורים שנרכש על ידי הנתבעים בהרצליה פיתוח. התובעת, חברת תיווך נדל"ן, זימנה את הנתבעים לעיין בנכס שרכשו בסופו של דבר, ולכן היא תובעת את דמי התיווך המתאימים. פסק הדין בוחן בפירוט את האירועים שהתרחשו בין הצדדים ופוסק לטובת התובע. נקבע כי בא כוח התובעת פנה לנתבעים וזימן אותם לעיין בנכס המדובר. הנתבעים, שהם משקיעי נדל"ן מקצועיים, לא ידעו על הנכס טרם פניית התובע. בא כוח התובעת המתין להגעת הנתבעים לנכס וערך להם סיור פרטי. לאחר סיור בנכס, החליטו הנתבעים להציע הצעה על הנכס וסירבו לחתום על הסכם תיווך. פסק הדין מספק ניתוח מקיף של טענות הנתבעים השונות, לרבות טענתם כי אינם משלמים דמי תיווך בגין נכסים בכינוס נכסים, ובסופו של דבר דוחה אותן. נמצא כי הנתבעים אכן הסכימו לשלם דמי תיווך וכי לא היה כל תנאי במחיר הנכס. יתר על כן, פסק הדין דן בדרישת הכתב להסכמי תיווך ומגיע למסקנה כי הנתבעים התחמקו במכוון מחתימה על הסכם כזה. לפיכך, היא פוסקת לטובת התובע ומורה לנתבעים, אב ובנו, לשלם דמי תיווך בסך של 127,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מינואר 2020, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪.