ת"צ 27944-01-23

תקציר

התיק עוסק בשאלה האם חברת החשמל לישראל בע"מ הסמיכה שלא כדין את לקוחותיה בגין אי ביצוע קריאות מונים עקב דילוג יזום. התובעים טענו כי הנוהג הנוכחי מביא לפער בין החיוב בגין קריאת מונה לבין הזיכוי בגין אי קריאת מונה, דבר שאינו מקובל ואינו חוקי. הנתבעת, לעומת זאת, טענה כי התעריפים הנגבים והמזוכים נקבעים על ידי רשות החשמל והיא רק פועלת לפי הכללים. בית המשפט קבע, כי טענות התובעים בדבר התעריפים המהווים את הבסיס לזיכוי, קרי עילות התעריף, אינן יכולות להצמיח עילת תביעה כנגד הנתבעת, שכן רשות החשמל היא הגוף הקובע את התעריפים. עם זאת, בית המשפט מצא את טענות התובעים באשר לאופן חישוב הזיכוי, קרי סיבת החישוב, סבירות, שכן שיטת החישוב הנוכחית בה השתמשה הנתבעת אינה עולה בקנה אחד עם כללי התעריף. לפיכך החליטה השופטת לאשר תביעה ייצוגית נגד הנתבע בעילה של שיטת חישוב פסולה, במטרה להשיג הרתעה אפקטיבית ולהעניק סעד הולם לנפגעים. הקבוצה מוגדרת ככלל לקוחות הנתבעת שהיו זכאים לקבל זיכוי בגין מונים שלא נקראו עקב דילוג יזום בשבע השנים האחרונות, והתביעה תדון בשאלה האם על הנתבע לשלם את הזיכוי לפי חישוב יחסי. הסעדים כוללים את פירעון ההפרש בין הסכום המזוכה לסכום הפירעון, בצירוף מע"מ, ריבית והצמדה ממועד החיוב ועד למועד ההשבה, וכן צו מניעה המחייב את הנתבע לחשב את הזיכוי בשיטה יחסית. הנתבעת חויבה לשאת בהוצאות עורכי הדין של התובעים בסך 35,000 ₪ ולפרסם הודעות על האישור בעיתונים ובאתר האינטרנט שלה.