ת"פ 8092/08

תקציר

שלושה נאשמים היו מעורבים בפרשה זו. נאשם 1, עמיוז בויד, הורשע לאחר שהודה בעבירות של סיוע וסיוע לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, וכן בהחזקת סכין והפרת הוראה כדין, במסגרת הסדר טיעון. הוא נידון ל-24 חודשי מאסר. נאשם 2, שהיה קטין, הורשע באותם אישומים כמו נאשם 1, למעט החזקת סכין. הכרעת הדין וגזר הדין נדחו. נאשם 3 הורשע בסיוע לחבלה חמורה. כתב האישום נבע מאירוע בו נאשם 1, שביקש לנקום בקטין שדקר אותו קודם לכן, התעמת עם הקטין כשהוא חמוש בסכין. נאשמים 2 ו-3 הגיעו למקום לבקשתו של נאשם 1 ומנעו מחברו של הקטין להתערב בעת שנאשם 1 דקר את הקטין. התנהלותו של נאשם 3 במהלך המשפט הייתה בעייתית, והתאפיינה באי הופעה ובהתרסה כלפי בית המשפט. בסופו של דבר הוא הודה באישומים וחסך זמן לבית המשפט. בהתחשב בהודאתו, גילו הצעיר, היעדר מעורבות בפלילים, מצבו הסוציו-אקונומי ועונשו של העבריין העיקרי, גזר השופט על נאשם 3 את תקופת המאסר (כ-4 חודשים) ו-8 חודשי מאסר על תנאי, לצד שנת פיקוח של שירות המבחן. כמו כן החליט השופט שלא להורות לנאשם 3 לשלם פיצויים למתלונן, בהתחשב במצבו הכלכלי. לכל שלושת הנאשמים יש זכות לערער על פסק הדין בתוך 45 יום.