ב"ל 10099-10-18

תקציר

ב"ל 10099-10-18 - אירית לנקרי ששון נ' המוסד לביטוח לאומי **רקע והליכים קודמים:** הערעור דנן הוגש על החלטת ועדת רפואית לעררים (להלן: "הוועדה") מיום 22.10.2017, אשר ניתנה בעקבות פסק דין קודם של בית הדין מיום 30.4.2017. פסק דין זה הורה על החזרת עניינה של המערערת לוועדה על מנת שתתייחס לנקודות ספציפיות, לרבות חוות דעת רפואיות עדכניות, תיעוד רפואי בנוגע למחלת הפיברומיאלגיה וקשר סיבתי לתאונה, וחוות דעתו של פרופ' בוסקילה. **טענות המערערת:** 1. **בקשה להארכת מועד:** המערערת ביקשה להאריך את המועד להגשת הערעור בשל מחלתו הקשה של בעלה וההתדרדרות במצבו. 2. **פגמים בהחלטת הוועדה:** * הוועדה לא פעלה בהתאם להוראות פסק הדין. * העובדה שאבחון המחלה (פיברומיאלגיה) הגיע בשלב מאוחר אינה צריכה לפעול לחובתה. הוועדה לא בחנה האם היו תסמינים למחלה עוד לפני האבחון. * הוועדה קבעה שאין קשר סיבתי בין המחלה לתאונה, למרות שפרופ' בוסקילה התייחס לכך בחוות דעתו, והוועדה התעלמה מכך. * המערערת טענה שיש להורות על החלפת הרכב הוועדה. **טענות המשיב:** 1. **התיישנות:** הערעור הוגש כשנה לאחר החלטת הוועדה, באיחור ניכר. המערערת הייתה מיוצגת לאורך כל ההליך, ובאוגוסט 2018 (לפני הגשת הערעור) הגישה בקשה לדיון מחדש, מה שסותר את טענותיה לגבי קושי בהגשת הערעור. 2. **לגופו של ערעור:** * הוועדה פעלה בהתאם להוראות פסק הדין. * הוועדה דנה בקשר הסיבתי בין התאונה לפיברומיאלגיה, הצביעה על אירועי חיים אחרים שיכלו לגרום למחלה, וקביעותיה מנומקות. * פרשנות המערערת לתיעוד הרפואי היא עניין שבסמכות הוועדה המקצועית, ואין להתערב בה. **דיון והכרעה:** בית הדין דחה את הערעור הן בשל התיישנות והן לגופו. 1. **התיישנות:** * החוק (תקנות הביטוח הלאומי (מועד להגשת ערעור על החלטות מסוימות), תשל"ז-1977) קובע מועד של שישים יום להגשת ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים. * הערעור הוגש באוקטובר 2018, כשנה לאחר החלטת הוועדה מיום 22.10.2017. * טענת המערערת כי מצבו הבריאותי של בעלה מנע ממנה לפנות לבית הדין במועד נדחתה. בית הדין קבע כי המערערת פעלה למימוש זכויותיה מול המוסד לביטוח לאומי (באמצעות בקשה לדיון מחדש) גם בתקופה הרלוונטית, מה שמעיד על יכולתה לטפל בענייניה. לפיכך, לא נמצאה הצדקה להארכת מועד. 2. **לגופו של ערעור:** * **היקף הביקורת השיפוטית:** כאשר עניינו של מבוטח מוחזר לוועדה, ביקורתו השיפוטית של בית הדין מוגבלת לבחינת השאלה האם הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין. * **קיום ההוראות:** בית הדין קבע כי הוועדה פעלה בהתאם להוראות פסק הדין: * היא התייחסה לחוות דעתו של ד"ר טיטיון והסבירה מדוע אינה מקבלת את מסקנותיו. * היא בחנה את התיעוד הרפואי בנספח ב' והסבירה מדוע הוא אינו משנה את דעתה. * היא התייחסה לחוות דעתו של פרופ' בוסקילה, ונימוקיה לדחיית הטיעונים היו רפואיים, בתחום סמכותה המקצועית. * **נימוקי הוועדה:** בית הדין סבר כי החלטת הוועדה מנומקת וברורה. קביעותיה בנוגע לקשר הסיבתי בין התאונה למחלת הפיברומיאלגיה, כמו גם התייחסותה לאירועי חיים אחרים של המערערת, הן במסגרת שיקול דעתה המקצועי. * **קבלת הערר באופן חלקי:** בית הדין ציין כי הוועדה קיבלה באופן חלקי את הערר וקבעה נכות בגין מגבלה בעמוד שדרה צווארי, מה שמוכיח שאינה "נעולה בדעתה". * **תיעוד רפואי נוסף:** התייחסות המערערת לתיעוד רפואי נוסף שלא הוצג בפני הוועדה, נדחתה כעניין שאינו מעיד על טעות משפטית בהחלטת הוועדה. **ממצאים משפטיים וחידושים:** * **התיישנות כטענת סף:** בית הדין מדגיש את חשיבות עמידה במועדים הקבועים בחוק, ודוחה ערעור שהוגש באיחור ניכר, גם כאשר נטען למגבלות אישיות, אם לא הוכחה מניעה מוחלטת לפעולה. * **היקף הביקורת השיפוטית על החלטות וועדה חוזרת:** בית הדין מאשר את ההלכה הפסוקה לפיה ביקורתו השיפוטית על החלטת וועדה שדנה מחדש לאחר פסק דין מוגבלת לבחינת מילוי הוראות פסק הדין, ואינה מהווה דיון מחודש בהכרעה הרפואית עצמה, אלא אם כן הוועדה חרגה מסמכותה או פעלה בניגוד להוראות. * **שיקול דעת רפואי:** בית הדין מדגיש את סמכות הוועדה הרפואית לקבוע ממצאים רפואיים ולהעריך קשר סיבתי, וקובע כי אין להתערב בקביעות אלו כאשר הן מנומקות ומבוססות על שיקול דעת מקצועי, גם אם המערערת חולקת על הפרשנות הרפואית. * **התייחסות לחוות דעת מומחים:** הוועדה התבקשה להתייחס לחוות דעת של מומחים, אך לא הייתה מחויבת לקבלן. המערערת הונחתה להתייחס לחוות דעת ספציפיות, והיא עשתה כן, תוך מתן הנמקות מדוע אינה מקבלת את מסקנותיהן. **לסיכום:** בית הדין דחה את הערעור הן בשל הגשתו באיחור ניכר (התיישנות) והן לגופו, בקובעו כי הוועדה הרפואית פעלה בהתאם להוראות פסק הדין הקודם, נימקה את החלטתה כראוי, וקביעותיה הרפואיות נמצאות בתחום סמכותה המקצועית.