בש"א 5130/06

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בעתירה להכרזה על פקיעת תוקפו של צו עיקול. העותרים טוענים כי הצו לא נמסר להם כראוי כנדרש בתקנה 367ב לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעת כי העתק מהצו יימסר אישית למבקש בתוך שלושה ימים, אלא אם כן החליט בית המשפט אחרת מטעמים מיוחדים. המשיבים, לעומת זאת, טוענים כי הצו הומצא כדין על ידי הדבקתו על דלת העותר והצגתו בפני עורכי דינם. עוד נטען, כי העותר ידע בפועל על הצו במשך מספר חודשים טרם הגשת הבקשה, וכי יש לדחות את הבקשה על יסוד כלל הידיעה. בנוסף, מציינים המשיבים כי הבקשה נעדרת תצהיר, המהווה דרישה לעתירה מסוג זה. בסופו של דבר, בית המשפט מסכים עם המשיבים ומחליט לדחות את הבקשה. השופט קובע כי למרות ההודאה בהיעדר שירות ראוי, ידיעתו של העותר על הצו החלה לפחות בחודש מרץ 2006, אך הבקשה לביטול הצו הוגשה רק בחודש יוני. כמו כן, הבקשה אינה כוללת תצהיר, וזו דרישה הכרחית. עוד מדגישה השופטת כי משמעותו של צו העיקול הזמני נותרה בעינה גם לאחר ביטול פסק הדין במקרה זה. כל צד אחראי לשכר הטרחה שלו, וההחלטה תועבר למזכירות הצדדים.