ת"א 1534/06

תקציר

התובעת, שלקחה הלוואה מבנק משכן ומכרה דירה לנתבע אורי כספית, טענה כי חתימותיה על מספר מסמכים הקשורים להלוואה ולמכירה זויפו. עוד טענה כי הסכם המכר אינו תקף משום שכספית לא שילם לה את הסכום שנקבע בעת החתימה, מה שהוביל אותה לבטל את ההסכם. כמו כן, היא לא קיבלה כל תמורה בגין מכירת הדירה. הנתבעים, בהם כספית, עו"ד סגל ומושב - חברה משכנת, הכחישו את הטענות. בית המשפט בחן את אמיתות החתימות בעזרת חוות דעת מומחים. היא העדיפה את חוות דעתו של המומחה מטעם סגל, שהגיע למסקנה כי קרוב לוודאי שהחתימות אמיתיות, על פני חוות הדעת של המומחה מטעם התובעת. עדותו הישירה של סגל, יחד עם נסיבות נוספות, תמכו במסקנה זו. השופט מצא את טענות התובעת לזיוף לא משכנעות, מה גם שהיא הודתה שחתמה על מסמכים אחרים. באשר לתוקפו של הסכם המכר, ציין בית המשפט סתירות בגרסת התובעת לאירועים. היא לא הודיעה לבנק על הביטול וטענתה כי סיכמה עם כספית על כך שיודיע לאחרים על הביטול נדחתה. התובעת לא הביאה ראיות למתן הודעה לסגל. בנוסף, בית המשפט מצא כי התובעת קיבלה לפחות תמורה מסוימת עבור המכירה, שכן חלק מכספי ההלוואה הועברו אליה או שימשו לפירעון חובותיה בהסכמתה. השופטת הגיעה למסקנה כי הסכם המכר לא בוטל כדין וכי התובעת לא הודיעה במועד על ביטולו לצדדים הרלוונטיים. כתוצאה מכך, נדחתה התביעה לסעד הצהרתי, המבקשת לבטל את הסכם המכר ואת הפעולות הנלוות אליו כגון רישום משכנתא. התובע חויב לשאת בהוצאות הנתבעים האחרים, בסך של 30,000 ₪.