LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"צ 14614-03-23

החלטה מחוזי לוד

📋
מספר הליך14614-03-23
📂
סוג הליךת"צ
📅
תאריך19 ביולי 2024
🏛️
בית משפטמחוזי
📍
מחוזלוד
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםגורביץ ואח' נ' אם.אס.אן יזום ושיווק נדל"ן בע"מ ואח'
👨‍⚖️
שופטיםאבי סתיו

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס על הנתונים שסופקו בלבד: **ניתוח משפטי - החלטה בעניין בקשה להשבת אגרה בתובענה ייצוגית** **הקדמה** החלטה זו עוסקת בבקשה להשבת החלק הראשון של אגרת בית משפט, אשר שולמה על ידי המבקשים במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית. בקשה זו הוגשה נגד המשיבים, אך בסופו של דבר אושר הסתלקות המבקשים מהבקשה בשל נסיבות מיוחדות (חדלות פירעון של משיבה 2 וצו פתיחת הליכים נגד משיב 1). בית המשפט (כבוד השופט אבי סתיו) דחה את הבקשה להשבת האגרה, תוך שהוא מתבסס על פרשנות של תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 ("תקנות האגרות"), ובפרט תקנה 7א. **העקרונות המשפטיים המרכזיים** 1. **מבנה האגרה בתובענות ייצוגיות:** ההחלטה מדגישה את המבנה הייחודי של תשלום אגרת בית המשפט בתובענות ייצוגיות, כפי שמוסדר בתקנה 7א לתקנות האגרות. מבנה זה נבדל מהסדר האגרות החל בתביעות אזרחיות רגילות. בתובענה ייצוגית, האגרה מחולקת לשני חלקים: * **החלק הראשון:** משולם עם הגשת בקשת האישור (כשליש מסכום האגרה הכולל). * **החלק השני:** משולם עם מתן פסק הדין, כאשר תשלום זה מוטל על המבקש או על המשיב, בהתאם לתוצאת ההליך. 2. **הבחנה בין החלק הראשון לחלק השני של האגרה:** ההחלטה מציגה הבחנה מהותית בין שני חלקי האגרה, בעיקר בכל הנוגע לסמכות בית המשפט לפטור מתשלום או להשיב אגרה: * **החלק השני:** תקנה 7א(א) מסמיכה את בית המשפט לפטור את הצד החייב בתשלום החלק השני, או חלקו, "מטעמים מיוחדים שיירשמו". זהו ביטוי לשיקול דעת שיפוטי המאפשר גמישות בנסיבות חריגות. * **החלק הראשון:** בניגוד לחלק השני, התקנות **אינן** מקנות לבית המשפט סמכות לפטור מתשלום החלק הראשון של האגרה או להורות על השבתו. עמדה זו מושרשת בפירוש התקנות ובהלכה הפסוקה. 3. **פרשנות התקנות וסגירות הרשימה:** בית המשפט מבסס את החלטתו על עקרון הפרשנות המצמצמת בכל הנוגע להשבת אגרות. ההחלטה מפנה לרע"א 3640/15 **ISRAEL BIO-ENGINEERING PROJECT** נ' מדינת ישראל - היועץ המשפטי לממשלה, הקובע כי "המקרים בהם זכאי בעל דין להשבת האגרה הם בגדר רשימה סגורה, ולמעט מקרים שבהם צוין אחרת במפורש, עניינים אלו אינם נתונים לשיקול דעתו של בית המשפט". משמעות הדבר היא שאין לבית המשפט סמכות להוסיף על המקרים שנקבעו בחוק ובתקנות. 4. **היעדר סמכות להשלמת חסר:** המבקשים טענו כי ניתן להשלים את החסר בדין (היעדר סמכות להשיב את החלק הראשון) באמצעות פנייה לתקנות העוסקות בהחזר אגרות בתביעות רגילות. בית המשפט דוחה טענה זו באופן חד משמעי, וקובע כי הסדר האגרות בתובענות ייצוגיות הוא ייחודי ושונה, ולא ניתן לייבא ממנו כללים מתביעות רגילות, אלא אם כן הדבר מפורש בתקנות. 5. **החלה על המקרה הנדון:** בהתאם לעקרונות אלו, בית המשפט קובע כי מכיוון שהתקנות אינן מסמיכות את בית המשפט להשיב את החלק הראשון של האגרה בתובענה ייצוגית, ומכיוון שהמבקשים הסתלקו מהבקשה עוד לפני מתן פסק דין (ולא במעמד פסק הדין, שם נבחנת תוצאת ההליך), אין להם כל בסיס משפטי לבקשתם. העובדה שניתן להם פטור מהחלק השני של האגרה אינה משפיעה על החלק הראשון, שכן הסמכות לפטור ניתנה אך ורק ביחס לחלק זה. **חידושים משפטיים ודגשים** * **הדגשת הייחודיות של הסדר האגרות בתובענות ייצוגיות:** ההחלטה מחזקת את ההבנה כי תובענות ייצוגיות הן הליך בעל מאפיינים מיוחדים, המתבטאים גם בהסדר האגרות. הדבר נועד, ככל הנראה, להבטיח התחייבות ראשונית מצד המבקש להליך, גם אם הסכום אינו גבוה, ולמנוע הגשת בקשות סרק. * **אכיפת עקרון הרשימה הסגורה:** בית המשפט מקפיד על יישום עקרון לפיו סמכויות שיפוטיות, ובפרט סמכויות הקשורות להשבת כספים, מוגבלות לאלו המפורשות בחוק ובתקנות. אין מקום להרחבה פרשנית או אנלוגיה מקום שקיימת הסדרה מפורשת, גם אם היא נראית מגבילה. * **השלכות על מקרים עתידיים:** החלטה זו מהווה תקדים ברור למקרים דומים בעתיד. מגישי בקשות לאישור תובענות ייצוגיות צריכים להיות מודעים לכך שהחלק הראשון של האגרה אינו ניתן להשבה, ולשקול היטב את ההשלכות לפני הגשת הבקשה, אלא אם כן התקנות עצמן יעודכנו. * **דחייה של טענת "השלמת חסר":** בית המשפט אינו מקבל את הניסיון "למלא" פערים בדין באמצעות פרשנות מרחיבה או השוואה לתקנות בתחומים אחרים, ומצביע על כך שההסדר הוא עצמאי ושלם כפי שנוסח. **סיכום** ההחלטה מדגימה יישום קפדני של הוראות תקנה 7א לתקנות האגרות, תוך הדגשת ההבדל המהותי בין החלק הראשון והחלק השני של האגרה בתובענות ייצוגיות. בית המשפט מבהיר כי אין לו סמכות להשיב את החלק הראשון של האגרה, כיוון שהדבר אינו מעוגן בתקנות, ובכך מחזק את עקרון הרשימה הסגורה של מקרים בהם קמה זכות להשבת אגרה. הדחייה של בקשת המבקשים מבוססת על עמדה זו, ומספקת הבהרה חשובה למגישי תובענות ייצוגיות בנוגע לחובת תשלום האגרה.

חקיקה מקושרת

תקנות בתי המשפט (אגרות)

ת"צ 14614-03-23 גורביץ ואח' נ' אם.אס.אן יזום ושיווק נדל"ן בע"מ ואח', מחוזי (19.7.2024)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית