תאד"מ 53855-02-24

תקציר

פסק הדין דן בסמכותם של בתי הדין לעבודה בישראל ביחס לתביעה לתגמולי ביטוח בעקבות אובדן כושר עבודה. בית הדין קובע כי למרות סיום יחסי עובד-מעביד, התביעה מצויה בסמכותו הבלעדית של בית הדין האזורי לעבודה כהגדרתו בסעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה. קופת הגמל המדוברת, שנפתחה במהלך יחסי העבודה, נחשבת ככזו שהוקמה להבטחת זכויותיו הסוציאליות של העובד, למרות שהעובד מפקיד כיום סכומים באופן עצמאי. פסק הדין מתבסס על פסיקות קודמות של בית המשפט העליון, הקובעות כי תביעות נגד קופות גמל, הנובעות מחברות בקרנות כאמור, נתונות לסמכותם הבלעדית של בתי הדין לעבודה. הסיבה לכך היא שתביעות כאלה מתייחסות כמעט תמיד לביטחון הסוציאלי של האדם, גם אם הן כוללות היבטים חוזיים או מסחריים. בית המשפט מדגיש כי אין להגביל את המבחן לקביעת סמכות השיפוט למועד אובדן כושר העבודה, אלא נדרשת בחינה מקיפה של הקמת הקרן, ייעודה וההיסטוריה שלה. לפיכך, יש עדיפות לאופייה של הקרן כאמצעי ביטוח לאומי שנקבע עקב יחסי עובד-מעביד לשעבר, והתביעה תידון בבית הדין האזורי לעבודה.