ת"ק 55775-02-16

תקציר

התיק סובב סביב סכסוך נדל"ן, כאשר התובע, עורך דין בעל דירה בראשון לציון, פרסם אותה למכירה באתר יד 2. הנתבע, סוכן נדל"ן, שלח לתובע שלוש הודעות המציעות את שירותיו ללא הסכמה מראש. התובע טען כי מדובר בהפרה ברורה של חוק התקשורת, ובפרט סעיף 30א, ותבע פיצוי בסך 3,000 ₪. הנתבע טען כי תחילה ניסה ליצור קשר טלפוני עם התובע ושלח את ההודעות כרוכש פוטנציאלי, ולא כפרסומת לשירותיו. בנוסף, הנתבע טען כי אי סימון המודעה על ידי התובע ככזו שאינה מיועדת למתווכים מהווה הסכמה מראש. בית המשפט פסק לטובת התובעת, בקובעו כי מסריה של הנתבעת נבעו ממניעים כלכליים ונפלו בגדר החוק. הגדרת "דבר פרסומת" לפי החוק פורשה כך שתכלול את הודעת הנתבע, במטרה לעודד את התובע להעסיק אותו כמתווך נדל"ן. בית המשפט החיל שני מבחנים: מבחן המניע, הבוחן את כוונת המסר, ומבחן האמצעים, הבוחן את שיטת ההעברה. לדברי בית המשפט, הנתבע לא הביא ראיות לטענותיו וההודעות נשלחו באמצעות מערכת אוטומטית, בניגוד לחוק. יתר על כן, בית המשפט דחה את טענת הנתבע בדבר הסכמה מראש, ומצא אותה בלתי הגיונית וחסרת תימוכין. ההודעות ששלח הנתבע נועדו לקדם את מומחיותו, ולהצביע על כוונה פוטנציאלית לקבל פיצוי כספי. בהתחשב באינטרס הציבורי, אופי הפגיעה והצורך בהרתעה, פסק בית המשפט לתובע פיצוי בסך 2,400 ש"ח לצד 600 ש"ח הוצאות משפט. הסכום הכולל היה אמור להיות משולם בתוך 30 יום, עם אפשרות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי. עוד ציינה השופטת כי החברה ששמה מופיע בהודעות אינה אחראית להפרות.