ת"א 29657-03-18

תקציר

השופט קבע כי טענת ההתיישנות של הנתבעים לא הועלתה בהזדמנות הראשונה ונזנחה לאחר מכן, ולכן היא נדחתה. עוד קבעה השופטת כי החשבונית בה השתמשו הנתבעים כראיה בתביעתם הקטנה נגד התובע לא שיקפה את האמת, והנתבעים היו מודעים לכך. החשבונית הייתה מטעה והיוותה הטעיה כלפי בית המשפט, שהובילה לפסק דין לטובת הנתבעים. השופטת פירטה סתירות וסתירות רבות בגרסת הנתבעים לאירועים ומצאה אותם אחראים ללשון הרע ועוגמת נפש, שכן התנהגותם מהווה רשלנות. השופטת פסקה לתובע פיצויים בסך 36,000 ש"ח בתוספת 7,000 ש"ח הוצאות משפט, שישולמו בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. כמו כן ניתנה לתובע הזכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתוך 60 יום.