ע"ו 49969-11-15

תקציר

פסק דין זה דן בשאלה האם חוק משפחות חיילים שנהרגו בקרב (שכר ושיקום) חל במקרה זה. החוק מניח כי כל מחלה המתרחשת במהלך השירות היא תוצאה של השירות, אלא אם הוכח אחרת. המנוח במקרה זה נפטר מסרטן המעי הגס שהתגלה במהלך שירותו במשטרה. נקבע כי הסרטן שלח גרורות במהלך שירותו, שנמשך קצת יותר משנה. בית המשפט בחן האם ניתן להפריך את חזקת יחסי הסיבה והתוצאה בין מחלתו של המנוח לבין שירותו. האטיולוגיה של סרטן הנפטר לא הייתה ידועה ולא היה מחקר מדעי שהצביע על קשר סיבתי בין קרינה בלתי מייננת – אליה נחשף המנוח במהלך שירותו – לבין סרטן המעי הגס. בנוסף, פרק הזמן הקצר שבין גיוסו של הנפטר לבין גילוי מחלת הסרטן, והשלב המתקדם של המחלה, העידו כי מקורה של המחלה לפני שירותו. המומחים גם לא יכלו להסיק כי תנאי עבודתו של המנוח היוו גורם סיכון פוטנציאלי למחלה. דעת מיעוט קבעה, כי המשיב לא הצליח להפריך את החזקה כי המחלה אירעה כתוצאה מהשירות, שכן הראיות שהוצגו אינן מספיקות. עם זאת, דעת הרוב קבעה כי המשיב הצליח להרים את נטל ההוכחה, ועל כן הערעור נדחה.