ב"ל 21601-01-23

תקציר

ניתוח משפטי של טענת מיקרוטראומה בהקשר של המשפט העברי ועקרונות הפסיקה I. מבוא התיק עוסק בהערכה של טענת התובעת כי עבודתה גרמה לנזק באמצעות מיקרוטראומה – מושג המושרש הן במשפט העברי והן בדוקטרינה המשפטית. הסוגיה המרכזית נוגעת לשאלה האם התנועות החוזרות ונשנות שביצעה במהלך המשמרת שלה היו תכופות מספיק, רציפות ודומות כדי לבסס סיבתיות לפגיעה על פי הסטנדרטים המשפטיים הרלוונטיים. ב. דרישות למיקרוטראומה במשפט העברי ובפסיקה א. הוכחה לתנועות חוזרות - על פי ההלכה היהודית, כדי לבסס טענה המבוססת על מיקרוטראומה, יש להוכיח כי האדם עסק בתנועות חוזרות ונשנות, המאופיינות בדמיון או בדמיון, והפעיל כוח על אזור מקומי מסוים בגוף במשך תקופה משמעותית (עב"ם 1012/00; עב"ם 465/07; עב"ם 293/09; עב"ם 703-05-13). - התנועות אינן צריכות להתרחש בקביעות בלתי מעורערת; פעולות לא סדירות אך תכופות מספיק יכולות להיות זכאיות, בתנאי שהן יוצרות רצף או מבוצעות ברצף על פני תקופות בולטות (UFO 1012/00; עב"ם 703-05-13). ב. הבחנה בין פעילויות עבודה חוזרות ומגוונות - פעולות חוזרות ונשנות כרוכות בתנועות דומות או זהות לאורך זמן שעלולות לגרום לפציעה מצטברת. - לעומת זאת, פעילות מגוונת, גם אם תובענית פיזית, כגון פעילויות סיעודיות כמו האכלה או רחצה, כרוכה לעתים קרובות בתנועות מגוונות שאינן מהוות רצף חוזר מספיק לטענות מיקרוטראומה (UFO 175/03, UFO 200/06, UFO 664/08). ג. ביצוע רציף או רציף של תנועות הגוף - קריטי לביסוס מיקרוטראומה הוא להוכיח שתנועות מבוצעות באופן רציף או רציף לאורך תקופה שאינה תואמת לשונות או לפעילות אפיזודית בלבד (UFO 90/06; עב"ם 9262-07-14). III. תחולה למקרה הנוכחי א. אופי ותדירות הפעולות - פעילותו של התובע, כולל הליכה, מתן תרופות, מדידת סימנים חיוניים והעברת מטופלים, מגוונת מבחינה תצפיתית, כאשר הפעולות מבוצעות באופן משתנה בין משמרות. - פעולות ספציפיות המערבות את הכתפיים, כגון הרמת ידיים במהלך עירוי (~50 פעמים בכל משמרת), היו מקרים בודדים ולא חלק מרצף מתמשך. ב. גיוון תנועות העבודה - עבודתו של התובע כללה סוגים שונים של מאמצים פיזיים: הרמה, העברת חולים, מיקום מחדש וכו', כולם משתנים בהתאם למצב המטופל, הנופל תחת הקטגוריה של פעילות לא חוזרת. - השונות בפעולות, בעומס, בזווית ובהקשר מפחיתה את הסבירות לעמוד בקריטריון התנועה החוזרת ונשנית המחמיר. ג. משך והמשכיות - משך כל תנועה ספציפית (למשל, טיפול בעירוי) הוא קצר, ואפילו תדירות גבוהה אינה עומדת בהכרח בסטנדרט לתנועות רציפות וחוזרות על עצמן לאורך תקופה ממושכת שעלולות לגרום למיקרוטראומה. - פעולות כמו שינוי מיטות או הרמת חולים, למרות שהן תובעניות פיזית, מבוצעות באופן לא סדיר; יתר על כן, אנשי עזר מסייעים לעתים קרובות, ומדללים עוד יותר את הראיות למתח חוזר. IV. עקרונות משפטיים וחידושים א. הבחנה בין פעולות חוזרות לפעולות משתנות - עיקרון משפטי מרכזי המועצם בפסיקה הוא שתנועות חוזרות חייבות להפגין זהות והמשכיות מהותיים - ולא רק חזרה על פעולות מסוימות במהלך משמרת. - וריאציות המוצגות על ידי מצבים שונים של מטופלים, סיוע וניואנסים תפעוליים משמשים כהגנה משפטית מפני פרשנויות רחבות של סיבתיות מיקרוטראומה. ב. הכרה בעשייה מגוונת - הפסיקה מכירה בכך שמקצועות מסוימים (אחיות, מטפלים) כרוכים בפעילויות תובעניות פיזית אך מגוונות, מה שמקשה על ביסוס טענות גורפות של מיקרוטראומה אלא אם כן זוהו פעולות ספציפיות שחוזרות על עצמן. - גישה ניואנסית זו מדגישה את החשיבות של פירוט עובדתי הקושר את סוג, תדירות והמשכיות התנועות לפגיעות הנטענות. V. סיכום בהתבסס על העובדות שהוצגו והפסיקה המבוססת: - הפעולות שביצע התובע, תוך מאמץ פיזי, נעדרות את החזרתיות, הדמיון וההמשכיות הנדרשים כדי לבסס טענת מיקרוטראומה. - ההבדלים בפעולות העבודה, בתנועות הסיוע ומשך הזמן הקצר של פעילויות ספציפיות אינם מבססים בסיס עובדתי לסיבתיות מיקרוטראומה על פי אמות המידה המשפטיות המקובלות המושרשות במשפט העברי ובפסיקה הישראלית. לפיכך, התביעה נדחית בשל היעדר ראיות מספיקות להוכחת התרחשות המיקרוטראומה כהגדרתה המשפטית והמשפטית. 6. הערות נוספות - המקרה מדגיש את חשיבות הדיוק העובדתי; פעילויות מבודדות או אפיזודיות, גם אם מאומצות פיזית, בדרך כלל אינן שוות ערך לתנועות החוזרות והרציפות הנדרשות לזיהוי מיקרוטראומה. - החדשנות המשפטית טמונה בבידול מתמשך בין פעילות מגוונת לתנועות חוזרות ונשנות אמיתיות, תוך הבטחת תביעות תואמות לארגונומיה תעסוקתית מציאותית ולסטנדרטים של גרימת פציעות. # תשובה קצרה [כנ"ל.]