ת"א 24384-03-11

תקציר

התובע תבע את דודו, הנתבע, וביקש מבית המשפט להכריז עליו כבעלים החוקיים של חלקה 61 בגוש 18929 בכפר ירכא. התובע ביסס את תביעתו על שלושה הסכמי חליפין מיום 15.2.86, עליהם חתם עם הנתבעת. ההסכמים היו לחילופי נכסים – התובע יעביר מספר מגרשים לנתבע, ובתמורה יעביר הנתבע שלושה מגרשים לתובע. התובע טען כי מילא את חלקו בעסקה והעביר את הנכסים לנתבע, אך הנתבע לא העביר את הנכסים שהיו אמורים להיות לו. הנתבע הכחיש זאת וטען מנגד כי התובע לא העביר את מלוא הנכסים שהיו אמורים להיות לו ולכן אין לו זכות למכור את חלקה 64, אותה מכר לכאורה התובע לצד שלישי. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי תביעת התובע התיישנה בזמן על פי חוק ההתיישנות. החוק הרלוונטי במקרה זה, חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, קובע כי תקופת ההתיישנות לתביעות בדבר זכויות במקרקעין היא 25 שנים. התובע הגיש את תביעתו למעלה מ-25 שנה לאחר חתימת הסכמי החילופין. עוד מצא בית המשפט כי ההסכמים שהציגה התובעת אינם אותנטיים, לאחר ששונו ונערכו במספר מקומות. חשוב לציין כי חלקה 61 לא הייתה חלק מעסקת החליפין, ולכן לתובע לא הייתה זכות בה. השופטת דחתה גם את תביעתה שכנגד של הנתבעת, שגם היא נדחתה בזמן, וקבעה כי מכירתה הנטענת של חלקה 64 לצד שלישי על ידי התובעת הייתה תקפה. עם זאת, השופטת קבעה כי מסמך ייפוי כוח מיום 12.12.01, שמסר הנתבע לתובע, אינו תקף ואין לו מעמד משפטי. השופט הורה לתובע לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 15,000 ₪ ו-5,000 ₪ כל אחד לעורכי דינם של שלושה נתבעים אחרים.