פש"ר 29822-05-11

תקציר

בית המשפט דחה בקשה של חייב להכריז על פשיטת רגל לאחר שקבע כי החייב לא פעל בתום לב. החייב לא הוכיח כי חובותיו נוצרו בתום לב, וגם התנהלותו במהלך ההליך לוקה בחסר. בית המשפט הדגיש כי הליכי פשיטת רגל משרתים שתי מטרות: סיוע לנושים בהחזר חובות ומתן התחלה חדשה לחייבים. עם זאת, האחרון חל רק על מי להפגין התאמה וכדאיות. במקרה זה, חוסר שיתוף הפעולה של החייב, גילוי נאות והסברים סבירים למעשיו הכספיים העלו חששות. הם פתחו עסקים תחת שמות אחרים, הסתירו הכנסות מבית המשפט ולא הצליחו להשתלב באופן מלא בשוק העבודה. בית המשפט מצא כי החייב לא עמד בנטל ההוכחה בדבר תום הלב, המצדיק הפטר ומאפשר לנושים לפנות לאפיקים משפטיים חלופיים להשבת חובות. פסק הדין גם מסיר מגבלות על החייב, לרבות אלה הקשורות לנסיעה לחו"ל, ומורה על תשלום הוצאות ההליך מקופת הכינוס הכללית. החלטה זו התקבלה בהתחשב בנסיבותיו הספציפיות של החייב, כאשר בית המשפט הדגיש את חשיבות תום הלב ואת יחסי הגומלין בין נכונות בית המשפט להכריז על חייב פושט רגל לבין התנהלותו של החייב.