ע"פ 261/20

תקציר

במקרה דנן, הורשע המערער בשוד לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בגין אירוע שהתרחש ביום 2.9.2018 במרכז דדו בנצרת עילית. המערער תקף קשישה, נטל בכוח את תיקה שהכיל כסף, כרטיס חיוב ומפתחות לבית, ונגזרו עליו 30 חודשי מאסר בפועל ועוד 12 חודשי מאסר על תנאי, לצד פיצוי כספי בסך 1,000 ₪ למתלוננת. בא כוחו של המערער ערער בנימוק שבית המשפט המחוזי דחה שלא בצדק את הגנת שכרותו, וטען לזיכוי על יסוד שכרות בעת ביצוע העבירה. עם זאת, ערכאת הערעור אישרה את החלטת בית המשפט המחוזי, בנימוק כי למרות ראיות לצריכת אלכוהול, המערער לא היה שיכור כדין לפי הגדרות דיני העונשין. בית המשפט המחוזי מצא כי התנהגותו של המערער מעידה על ערנות וכוונה, שכן הוא בחר בקפידה וגנב מאישה מבוגרת, דבר המעיד על הבנתו את העבריינות שבמעשיו. בית המשפט אמנם ציין את נסיבותיו האישיות והרפואיות הקשות, בהתחשב בנכות של 100%, אך פסק באופן חלקי לטובתו בנוגע לגזר הדין. בית המשפט המליץ לשנות את תחולת 9 חודשי המאסר על תנאי שירוצו מחציתם במצטבר ומחציתם במקביל לתקופת המאסר הנוכחית, ולהפחית את העונש הכולל ל-34.5 חודשים, בניכוי הזמן שכבר ריצה. הערעור על גזר הדין נדחה, תוך שהוא מאשר במידה רבה את העונש המקורי אך משנה את תחולת המאסר על תנאי, לאחר התייעצות והסכמה של שני הצדדים. פסק הדין הסופי ניתן ביום 12.7.2020.