רע"א 16996-02-19

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, על בסיס המידע שסופק בלבד: **ניתוח משפטי – פסילת מומחה בית המשפט** **הרקע העובדתי:** המקרה עוסק בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום לדחות בקשה לפסילת מומחה שמונה מטעם בית המשפט בתביעת ליקויי בנייה. המבקשת (הנתבעת) טענה כי המומחה התנהל באופן חריג, הרים קולו, גידף, השפיל, בדק דירות נוספות ושטח ציבורי מבלי שמונה לכך, ואף הביע רצון לבצע בעצמו את עבודות התיקון. בנוסף, נטען כי מהתבטאויותיו עולה חשש למשוא פנים וניגוד עניינים, וכן כי אין לו השכלה פורמלית רלוונטית. המבקשת נסמכה על אמירות שנאמרו לגביו בפסקי דין קודמים. **ההחלטה של בית משפט קמא:** בית משפט השלום דחה את הבקשה לפסילת המומחה, בקובעו כי מדובר במומחה בעל מוניטין וניסיון רב שנים, הממונה לעיתים קרובות כמומחה מטעם בית המשפט. בית המשפט ציין כי אף שטרם הוגשה חוות הדעת, יש לאפשר למומחה להגיש אותה, במיוחד לנוכח הזמן שחלף מאז הגשת התביעה. **הדיון בבית המשפט המחוזי (בקשת רשות ערעור):** בית המשפט המחוזי, השופטת אביגיל כהן, קיבל את בקשת רשות הערעור, איחד את הבקשה לדיון כבערעור, וקיבל את הערעור לגופו, תוך ביטול החלטת בית משפט קמא והוראה על פסילת המומחה. **עקרונות משפטיים ושיקולים מרכזיים:** 1. **התערבות ערכאת הערעור בהחלטות דיוניות:** * **הכלל:** ככלל, ערכאת הערעור נמנעת מלהתערב בהחלטות הנוגעות לניהול ההליך וסדרי הדין, שהן בליבת שיקול דעתה של הערכאה הדיונית. * **החריג:** התערבות אפשרית במקרים בהם ההחלטה מנוגדת לדין, גורמת עיוות דין, או מקפחת את זכותו של בעל דין. * **החלת העיקרון:** בית המשפט המחוזי סבר כי במקרה זה, ההחלטה שלא לפסול את המומחה מקפחת את זכותה של המבקשת להליך הוגן, ולכן הצדיק התערבות. 2. **פסילת מומחה בית המשפט – חזקת התקינות מול החשש למשוא פנים:** * **החזקה:** קיימת חזקה שמומחה בית המשפט ינהג באופן מקצועי ויעשה מלאכתו נאמנה. * **סתירת החזקה:** חזקה זו ניתנת לסתירה מקום בו יוכיח בעל הדין המבקש את הפסילה כי קיים חשש ממשי לפגיעה בזכויותיו. הנטל הוא על בעל הדין המבקש את הפסילה להוכיח קיומן של אינדיקציות ברורות לניגוד עניינים או חוסר אובייקטיביות. * **החלת העיקרון:** המבקשת טענה למשוא פנים, התנהלות חריגה וניגוד עניינים. בית המשפט התייחס לכך שנאמרו דברים חריגים על ידי המומחה, ונטען כי הם מאפיינים אותו. 3. **חשיבות שלב הדיון בפסילת מומחה:** * **העיקרון:** כאשר המומחה נמצא בשלב מקדמי של עבודתו, קל יותר להורות על החלפתו, שכן הדבר כרוך בפחות עיכוב ופחות "השקעה" של בית המשפט בחוות דעת שעלולה להיפסל. * **החלת העיקרון:** בית המשפט ציין כי במקרה דנן, הבקשה הוגשה זמן קצר לאחר הביקור בדירה, וטרם הגשת חוות הדעת, מה שהקל על ההחלטה לפסול את המומחה. 4. **אובדן אמון והיעדר הכחשה עובדתית:** * **העיקרון:** כאשר קיים אובדן אמון של אחד הצדדים במומחה, ויש לכך בסיס, הדבר עשוי להצדיק החלפת מומחה. * **החלת העיקרון:** בית המשפט הדגיש כי לא הייתה מחלוקת עובדתית בין הצדדים בנוגע לאמירות שנאמרו על ידי המומחה במהלך הביקור. המשיבה 1 (התובעת) אף הותירה את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט, תוך שהיא מודה כי התנהלות המומחה מעלה שאלות. היעדר הכחשה של האמירות וההתנהלות, יחד עם אובדן האמון של המבקשת, היוו גורם מכריע. 5. **התנהלות חריגה של מומחה:** * **החשש:** התבטאויות חריגות, הרמת קול, גידופים והשפלות, כמו גם בדיקת נכסים נוספים ללא הסמכה, עשויות להצביע על חוסר אובייקטיביות ומשוא פנים. * **החלת העיקרון:** בית המשפט קבע כי האמירות וההתנהלות המיוחסות למומחה, אשר לא הוכחשו, מעלות חשש ממשי למשוא פנים ונטייה בלתי מוצדקת נגד המבקשת, עד כדי פגיעה באובייקטיביות. 6. **אי-המצאת חוות דעת לכל הצדדים:** * **העיקרון:** חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט נועדה להיות אובייקטיבית ולשרת את כל הצדדים. העברתה באופן סלקטיבי (רק לב"כ התובעת) פוגעת בתום הלב, בהגינות ובעקרון השוויון. * **החלת העיקרון:** בית המשפט מצא כי עצם העובדה שחוות הדעת נמסרה למשיבה 1 בלבד (למרות עיכוב ביצוע שניתן) מהווה חיזוק לטענות המבקשת בנוגע להתנהלות המומחה, ומהווה התנהלות שאינה תקינה. 7. **התייחסות להתבטאויות קודמות של המומחה:** * **הגנה מצד המומחה:** המומחה טען כי ציטוטים מפסקי דין קודמים לגביו הובאו באופן חלקי ומחוץ להקשרם, וכי בתיקים אחרים נבחנו טענות דומות וחוות דעתו התקבלה. * **הכרעת בית המשפט:** בית המשפט ציין כי ייתכן והמומחה צודק לגבי פסקי דין אחרים, אך קבע כי אין זו המסגרת הדיונית המתאימה להכריע בעניין זה. הדגש הועבר להתנהלותו בתיק הנוכחי. **חידושים משפטיים / דגשים:** * **הרחבת היקף הביקורת השיפוטית:** בית המשפט המחוזי גילה נכונות רבה יותר להתערב בהחלטות דיוניות כאשר הוא סבור כי הן מקפחות את זכותו של בעל דין להליך הוגן. לא די בכך שההחלטה נוגעת לניהול ההליך, אלא יש לבחון את מהותה והשפעתה על הוגנות הדיון. * **חשיבות התנהלות המומחה בזמן אמת:** ההחלטה מדגישה כי ההתנהלות והאמירות של המומחה **במהלך הביקור** בדירה, ובפרט אם הן לא מוכחשות, הן קריטיות ועלולות להוביל לפסילתו, ללא קשר למומחיותו הפורמלית. * **השלכות של התנהלות "סלקטיבית":** מסירת חוות דעת באופן סלקטיבי לצד אחד בלבד, במיוחד כאשר ניתן צו עיכוב ביצוע, נתפסת כדבר חמור הפוגע בעקרונות היסוד של הליך הוגן. * **הערכה מחדש של "מוניטין" מול "התנהלות קונקרטית":** אף שבית משפט קמא התבסס על מוניטין המומחה, בית המשפט המחוזי נתן משקל מכריע להתנהלות הקונקרטית שלו בתיק זה, והאמירות שנאמרו, כגורם שמצדיק את פסילתו. **מסקנה:** בית המשפט המחוזי סבר כי התנהלות המומחה, כפי שתוארה ולא הוכחשה, יחד עם אובדן אמון של המבקשת, מהווים בסיס איתן לפסילתו. בכך, בית המשפט שומר על עקרונות ההגינות, השוויון, וזכותו של כל בעל דין להליך משפטי אובייקטיבי ונטול משוא פנים, גם אם הדבר כרוך בשינוי בהחלטה דיונית של בית המשפט קמא.