ע"א 10086-05-24

תקציר

ניתוח משפטי זה עוסק בסכסוך בין קבלן ללקוחות בנוגע לליקויי בנייה ונזקים נלווים. בית המשפט לערעורים בחן את פסק הדין של בית המשפט קמא ואת הראיות שהוצגו. **דחיית ערעור הקבלן:** * ערעורו של הקבלן נדחה על סמך הממצאים העובדתיים של בית המשפט קמא. בית המשפט קבע כי הלקוחות ניסו שוב ושוב לגרום לקבלן לתקן ליקויי בנייה, אך מאמצים אלה לא צלחו. ממצא עובדתי זה התבסס על ראיות ועדויות שהוצגו במשפט ולא נקבע כטעות על ידי ערכאת הערעור. * חלק ניכר מהפיצוי שנפסק ללקוחות היה בגין ליקויי ריצוף שהקבלן הכחיש. הקבלן הכחיש גם פגמים אחרים, כמו בעיות צבע. * בית המשפט ציטט את ההלכה הפסוקה (ע"א 472/95 זלוכין נ' שיכון עולה בע"מ) הקובעת כי כאשר קבלן מכחיש את קיומם של ליקויים ואינו מגלה נכונות לתקנם, הוא עלול לאבד את זכותו לבצע את התיקונים. * כמו כן, בית המשפט הבהיר כי גם אם לקוח אינו מספק הודעה נאותה על ליקויים או הזדמנות לקבלן לתקן אותם, אין בכך כדי למנוע מהלקוח באופן אוטומטי לתבוע פיצוי. במקום זאת, הוא עשוי להצדיק הפחתת פיצויים במידה שהלקוח נפגע מאי עמידתו בהתחייבויות אלה. עיקרון זה נתמך בפסיקה (ע"א 7799/01 ברזילי נ' שרביב בע"מ וע"א (חי) 155/08 אדיראן פורה נ' עד הוזה בע"מ). **דחיית ערעור של לקוחות (למעט חריג):** * רוב התנגדויות הלקוחות הופנו לקביעות העובדתיות של בית המשפט קמא, שערכאת הערעור מצאה שאינן מבוססות. * **ליקויי ריצוף:** מומחה בית המשפט קבע כי הבדלי הגוון בריצוף יצרו פגם אסתטי מינימלי. בהתחשב בכך שכל הריצוף באזור המרכזי היה אמור להיות מוחלף, המומחה ראה את נושא ההצללה רלוונטי רק לסף של שני חדרים בקומה הראשונה. בהתבסס על חוות דעת מומחה זו, בית המשפט לערעורים לא מצא כל טעות בהחלטת בית המשפט קמא שלא לפסוק פיצויים נוספים מעבר למה שהמליץ המומחה. * **קורות מתכת:** הלקוחות טענו כי התקנת קורות מתכת נכללה בהסכם המקורי ולא הייתה צריכה להיות מחויבת כעבודה נוספת. עם זאת, עיון בהסכם הכתוב העלה כי התקנת עמודי מתכת לא צוינה. לפיכך, ערכאת הערעור לא קיבלה את טענת הלקוחות כי מדובר בחלק מההסכם המקורי. * **עיכוב במסירה:** בית המשפט אישר את מסקנתו של בית המשפט קמא כי מועד המסירה בפועל לא היווה הפרה של ההסכם. זאת בשל העבודה הנוספת שהקבלן נדרש לבצע, מה שהופך את זה לבלתי סביר לצפות לעמידה בלוח הזמנים המקורי של המסירה. * **עלויות השגחה:** בית המשפט קיבל את טענת הקבלן כי מאחר שבית המשפט קמא לא הכיר בחלק ניכר מהליקויים הנטענים כאחריות הקבלן, אין תשתית ראייתית מספקת להוכחת נחיצותן של הוצאות הפיקוח. * **טעות אריתמטית:** הטענה בדבר טעות אריתמטית בפסק דינו של בית המשפט קמא נמצאה חסרת בסיס, שכן הסכומים שנפסקו תאמו את קביעות בית המשפט. **קיום חלקי של ערעור לקוחות - פיצוי בגין עוגמת נפש והוצאות פינוי:** * ערכאת הערעור הסכימה עם טענת הלקוחות כי בית המשפט קמא שגה בכך שלא פסק פיצוי בגין עוגמת נפש והוצאות הקשורות לפינוי הבית לצורך תיקונים. * מומחה בית המשפט הצביע על הצורך בהחלפת ריצוף בשטחים נרחבים ופירוק והתקנה מחדש של המטבח. המומחה העריך כי העבודות הללו יימשכו שבועיים וכי המגורים בבית לא יתאפשרו בתקופה זו. * בית המשפט הכיר בכך שנסיבות אלה יגרמו בהכרח לעוגמת נפש, אי נוחות והוצאות ללקוחות עקב הפינוי והלינה הזמנית. * בהתחשב בהיקף העבודה והשפעתה על חיי היומיום, פסק בית המשפט לערעורים סכום גלובלי של 10,000 ₪ בגין נזקים אלה. * מאחר ופסק הדין של בית המשפט קמא כבר בוצע ומלוא הסכום ששולם על ידי הלקוחות, חויב הקבלן להשיב ללקוחות את 10,000 השקלים הנוספים. **עלויות:** * בהתחשב בכך שרוב תביעות הלקוחות נדחו ובהתחשב בתוצאה הכוללת, ערכאת הערעור לא נתנה צו להוצאות. **מסקנה:** שני הערעורים נדחו, למעט תביעת הלקוחות בגין עוגמת נפש והוצאות פינוי, עליה פסק בית המשפט 10,000 ₪. הקבלן יחזיר סכום זה ללקוחות. הערבויות הכספיות שהופקדו על ידי הצדדים נצטוו להחזיר.