ע"א 62/52

תקציר

הערעור בעניין מוריס דיין נ' יעקב אבוטבול נסוב סביב פרשנותו של סעיף 80 לחוק סדר הדין האזרחי העות'מאני והשאלה האם די בעדות בעל פה להוכחת הסכם הלוואה או שמא נדרשת ראיה בכתב. המשיב טען כי הלווה למערער 1,000 ש"ח בשנת 1946, אך שני הצדדים הציגו גרסאות שונות לאירועים. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיב, והוביל לערעור זה. קיימים מספר תרגומים של סעיף 80, היוצרים עמימות סביב דרישת הוכחה בכתב להלוואות. חלק מהתרגומים מציינים כי השאלה דורשת הוכחה בכתב, בעוד שאחרים מציינים כי הוכחה בכתב נחוצה רק אם יש מנהג לעשות זאת. החוקים העות'מאניים לעתים קרובות אינם ברורים, ובתי המשפט התקשו באופן היסטורי לפרש אותם. הנושא לא הוסדר במקרים קודמים, כאשר צוטטו תרגומים שונים. לאחר ששקל את התרגומים השונים ואת ההשלכות של כל אחד מהם, בית המשפט מגיע למסקנה כי הנוסח שאינו דורש הוכחה בכתב עבור הלוואות הוא מציאותי וצודק יותר. לפיכך, החלטת השופט לצדד במשיב מתקבלת, והערעור נדחה. המערער נדרש לפרוע את ההלוואה ולכסות את הוצאות הערעור.