ע"א 173/64

תקציר

פסק הדין הנדון הוא בסכסוך רכושי בין המערערים, אהרן ומנחם קיפניס, לבין המשיבים, דורה ושושנה קצין, יורשיו של הדייר הקודם, שמעון ליינר. התיק נסוב סביב פינוי המשיבים מהנכס, כאשר המערערים מציינים שתי עילות פינוי: פקיעת חוזה החכירה הסטטוטורי עם מותו של ליינר והפרת חוזה באמצעות חכירת משנה. בית המשפט העליון, בראשות ממלא מקום הנשיא אגרנט, יחד עם השופטים אוסמן ולנדוי, דוחה פה אחד את הערעור, וקובע כי המשיבים זכאים להמשיך להחזיק בנכס. ראשית, באשר לעילת הפינוי הראשונה, בית המשפט מפרש את הדינים הרלוונטיים כך שאם הדייר המקורי, שמעון ליינר, לא ניהל כל עסק בנכס לפני מותו, יורשיו אינם מחויבים לעשות כן כדי לשמור על הגנת החוק. מאחר שלינר לא ניהל עסק כלשהו בשנים האחרונות לחייו, המשיבים נחשבים לדיירים סטטוטוריים ולא ניתן לפנותם בעילות אלה. שנית, המערערים טוענים כי המשיבים הפרו את תנאי החכירה בכך שהשכירו, את הנכס בשכירות משנה לצדדים שלישיים, קרי יצחק ושלום וואהל. עם זאת, בית המשפט מוצא כי המערערים ויתרו על הפרה זו בכך שקיבלו ביודעין דמי שכירות מהמשיבים, גם לאחר שהיו מודעים להסדר חכירת המשנה. התקופה הארוכה של שנתיים בהן קיבלו המערערים את דמי השכירות ללא התנגדות מעידה על כוונתם לשמור על החוזה. התנהלות זו נחשבת כוויתור על ההפרה, ועל כן גם המשיבים אינם מפונים בעילות אלה. בנוסף, בית המשפט דן בהשלכות של הסכם פשרה הקשור לנכס, אך בסופו של דבר מגיע למסקנה כי הוא אינו משפיע על תוצאת התיק. סיכומו של דבר, הערעור נדחה, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי, לטובת המשיבים, מתקבל. כן חויבו המערערים לשלם למשיבים הוצאות משפט בסך 500 ל"י.