בש"פ 5978/10

תקציר

פסק הדין ניתן בתגובה לערעור על ההחלטה לעצור את המערער עד תום ההליכים. נגד המערער הוגש כתב אישום המייחס לו מספר אישומים, בהם שוד, תקיפת שוטר והחזקת סכין שלא כדין. החלטת בית המשפט המחוזי להאריך את מעצרו של המערער התבססה על קיומן של ראיות לכאורה ועל הרשעותיו הקודמות של המערער בעבירות אלימות. בערר ביקש המערער להשתחרר למעצר בית, בטענה כי הראיות שהוצגו נגדו נשחקו, וכי קיימות סתירות בגרסאות האירועים שמסרו שותפיו. עוד נטען כי הליכי החקירה לא קוימו כראוי. עם זאת, השופט דחה את הערעור. הם קבעו כי די בחומר הראיות, לרבות דברי השותפים ודו"חות המשטרה, כדי לבסס ראיות לכאורה. יתר על כן, השופטת הסכימה כי קיים סיכון לסכנה לציבור וסיכון לבריחה, בשל עברו הפלילי של המערער ואופי העבירות הנטענות. השופט הדגיש כי הערכות מהימנות ושקילת ראיות אינן מתאימות בשלב זה, וכי ניתן להתייחס לחששותיו של המערער מהליך החקירה במהלך ההליך העיקרי. לפיכך, הגיע השופט למסקנה כי אין מנוס מלעצור את המערער ודחה את הערעור, תוך שהוא מאשרר את החלטת בית המשפט המחוזי.