בע"מ 1561/23

תקציר

ניתוח משפטי: 1. **עקרונות המסדירים את רשות הערעור** בית המשפט שב ומאשר את העיקרון הקבוע לפיו רשות ערעור "בגלגול שלישי" ניתנת רק במקרים חריגים הכרוכים בשאלות עקרוניות בעלות השלכות רחבות, החורגות מעבר לאינטרסים המיידיים של הצדדים המעורבים (ראו עע"מ 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצה אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד 123 (1982)). המבחן למתן רשות כזו מדגיש את החשיבות של העלאת סוגיות הראויות לבירור משפטי נוסף בשל משמעותן העקרונית או הרחבה. בהקשר הנוכחי, המקרה שלפנינו אינו עומד בקריטריונים אלה, שכן הוא אינו כרוך בשאלות עקרוניות בעלות השלכות רחבות המצדיקות סטייה מהנורמה. החלטת בית המשפט מיישרת קו עם דוקטרינה זו בכך שהיא מדגישה כי העניין הנוכחי אינו נושא בעל חשיבות יוצאת דופן המחייבת התערבות של ערכאת הערעור. 2. **הרלוונטיות של פקיעת צו ההגנה** בית המשפט מדגיש כי צו ההגנה המדובר פג ב-17 בפברואר 2023, מה שהופך את בקשת רשות הערעור לשנויה במחלוקת. ככלל, בתי המשפט אינם דנים בשאלות תיאורטיות או אקדמיות גרידא שאינן רלוונטיות או אקטואליות עוד (ע"א 7175/98 המוסד לביטוח לאומי נ' בר מימון בע"מ, 17.12.2001; רע"ע 3445/14 בן משה נ' עיריית רחובות, 17.9.2014; רע"ע 1437/15 עבירה נ' פשע, 11.6.2015; רע"ע 192/16 שוקר נ' אינספקס בע"מ, 18.4.2016). הגבלה זו משרתת את עקרון היעילות הניהולית והכלכלה השיפוטית על ידי מיקוד משאבים במחלוקות חיות. חריגים מוגבלים למקרים בעלי רלוונטיות יוצאת דופן, שאינם קיימים כאן. 3. **השלכת הצו שפג תוקפו על הליכים משפטיים אחרים** טענת המבקש כי השלכות הצו משתרעות על הליכים אחרים מתקבלת. עם זאת, בית המשפט מבהיר כי השלכות רחבות יותר כאלה מטופלות כראוי בהקשר של ההליכים האחרים, ולא כבסיס למתן רשות ערעור במקרה זה. פרספקטיבה זו עולה בקנה אחד עם הדוקטרינה שסוגיות הנובעות מצווים שפג תוקפם או הוסדרו בדרך כלל אינן מצדיקות התערבות ערעור אלא אם כן הן מתמקדות בשאלות משפטיות מהותיות או כרוכות בזכויות וחובות מתמשכות. מאחר שיתר ההליכים נפרדים ונפרדים, זיקתם לצו שפג תוקפו אינה מצדיקה גישה שונה. 4. **סמכות משפטית ובסיס פרוצדורלי לדחייה** דחיית הבקשה מעוגנת בסמכותו של בית המשפט לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, המסמיכה את בית המשפט לדחות בקשות לחופשה כאשר אינן עומדות בתנאי הסף. סמכות זו עולה בקנה אחד עם הטיפול השגרתי של בית המשפט בערעורים, לרבות בהקשרים של דיני משפחה, בהתאם לתקנה 44 לתקנות בתי המשפט לענייני משפחה, התשפ"א-2020. 5. **סיכום והשלכות עלות** מעבר לשיקולים משפטיים, בית המשפט קובע במפורש כי לא יינתן צו להוצאות לאוצר המדינה, המשקף החלטה שלא להכביד על משאבי המדינה נוכח אופיו הבלתי מוצדק של הערעור. **חידושים ועקרונות משפטיים מודגשים:** - אישור מחדש של הקריטריונים המחמירים למתן רשות ערעור, תוך הדגשת חשיבותן של שאלות עקרוניות בעלות השלכות רחבות. - הבהרת היישום של דוקטרינות שנוי-מחלוקת ואי-אקטואליות בהליכי ערעור, במיוחד לגבי צווים שפג תוקפם. - ההסתמכות המפורשת על תקנות סדרי הדין הקיימות (תקנה 148א ותקנה 44) כדי להצדיק פיטורים פרוצדורליים. - גישת בית המשפט מדגישה זהירות שיפוטית בסינון ערעורים כדי להתמקד בתיקים בעלי חשיבות משפטית וחברתית אמיתית, ובכך לשמור על יעילות ויושרה של ההליך השיפוטי. לסיכום, החלטת בית המשפט משקפת הקפדה ממושמעת על עקרונות משפטיים המגבילים את סמכות הערעור למקרים בעלי חשיבות ורלוונטיות יוצאת דופן, ומדגימה את הקפדנות הפרוצדורלית המיושמת כדי לדחות בקשות קלות דעת או שנויות במחלוקת ביעילות.