ב"ל 20636-04-16

תקציר

הערעור מערער על החלטת ועדה רפואית לעררים בנוגע לתביעת נכות מעבודה של המערער בעקבות תאונת דרכים בשנת 2014. הוועדה דחתה את תביעת המערער לקצבת נכות, והובילה לערעור זה. המערער טען כי הוועדה לא שקלה את המסמכים הרפואיים ואת תוצאות בדיקות ההדמיה התומכים בטענותיו והתעלמה מתלונותיו. בנוסף, טען המערער כי הוועדה לא הזהירה אותו כראוי מפני אי שיתוף פעולה לכאורה במהלך הבדיקה. המשיב, לעומת זאת, טען כי הוועדה התייחסה לכל הטענות וכי אין להתערב בהחלטתה. לאחר ששקל את שני הצדדים, מצא השופט צדק בטענות המערער בדבר הימנעותה של הוועדה מהתייחסות לחוות הדעת הרפואיות ואי התרעה על אי שיתוף פעולה. השופט קבע כי טעויות אלה מחייבות חזרה לוועדה לדיון מחדש. התיק הועבר בחזרה לוועדת הערר הקיימת. היא הופנתה לשקול כל אחת מחוות הדעת שהגיש המערער, לערוך בדיקה קלינית חדשה לאחר שידעה אותו על ההשלכות של אי שיתוף פעולה, ולתת החלטה מפורטת ומנומקת. המשיב חויב לשלם למערער שכר טרחת עורך דין, שנקבע על סך 2,500 ₪. בפסק הדין הודגש כי החלטת הוועדה צריכה להיות מפורטת ושקופה, ולאפשר הבנה ברורה של דיוניה בה.