עת"מ 200/03

תקציר

הערר על החלטת ועדת הערר, ששללה מהמערערים פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, נדחה. המערערים, בעלי דירה בקומה 8 ברמת גן, טענו כי ערך הנכס שלהם ירד בשל תכנית חדשה המאפשרת בנייה גבוהה יותר בקרבת מקום. התוכנית החדשה, שהתבססה בתחילה על תכנית מתאר המתירה בנייה במרחק של 12 מטרים, אפשרה שני בניינים בני 18 קומות, שלטענת המערערים פגעו בערך הנכס שלהם. טענת המערערים נתמכה בחוות דעת השמאי שלהם, שנדחתה על ידי הוועדה המקומית לטובת הערכת השמאי שלהם. בערעור נדחתה דרישת השמאי המכריע, שכן החוק מאפשר שיקול דעת במינויו. ועדת הערר מצאה כי חוות הדעת של שמאי העוררים פגומה, נעדרת ראיות בהשוואה לתרחישים תכנוניים לפני התכנית החדשה ולאחריה, ומתעלמת מהיבטים מיטיבים עם התכנית החדשה. חרף הזדמנויות רבות שניתנו לתיקון ליקויים אלה, נמנעו המערערים מלהביא נתונים משמעותיים או דוגמאות המוכיחות את הנזק. הוועדה קבעה כי כשל זה מצדיק את דחיית תביעתם ללא מינוי שמאי מכריע. ההחלטה נחשבת סבירה, ללא ראיות המצביעות על ירידת ערך אוטומטית של הנכס עקב הבנייה החדשה. לפיכך, בית המשפט מקבל את החלטת ועדת הערר, דוחה את הערר ומסרב להורות על הוצאות.