תאד"מ 45218-07-23

תקציר

נסוב תיק זה סביב תאונת דרכים שאירעה בין רכב המבוטח על ידי התובעת, הראל ביטוח, לבין רכב בבעלות הנתבעת השנייה, מהא נעאמנה, המבוטחת על ידי הנתבעת הראשונה, אדי ביטוח. התובעת שילמה בגין הנזקים לרכבה המבוטח והגישה תביעה כנגד הנתבעים להחזר כספי. הנתבעת הראשונה, אדי ביטוח, מבקשת לפטור עצמה מאחריות באמצעות הפעלת סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח, בטענה כי נעאמנה מסרה מידע כוזב בכוונת מרמה. עם זאת, השופט פסק נגד הנאשם הראשון, וקבע כי הם לא סיפקו ראיות מספיקות להוכחת הונאה. פסק הדין מורה לנתבע הראשון לפצות את התובע בגין הנזקים, שכר טרחת עורך הדין ואגרת בית המשפט, תוך פסיקת שכר טרחת עורך דין לנתבע השני. השופט קבע כי גרסתו של הנאשם השני לאירועים עקבית ואמיתית, וטיעוניו של הנאשם הראשון, שהתבססו על דו"ח חקירה אנונימי וחוות דעת של בוחן תנועה, לא היו משכנעים. כמו כן, דחה בית המשפט את הטענה כי רכבו של התובע חנה שלא כדין, והנתבע הראשון לא הציג הסבר חלופי לתאונה. השופטת הדגישה את נטל ההוכחה הגבוה בתביעות הונאה ואת הצורך בשכל ישר ובהנמקה לבבית במשפט האזרחי. מאחר שהנתבע הראשון לא הוכיח את המרמה, הפטור לפי סעיף 25 לא חל, והנתבע הראשון חויב לשפות את התובע בגין הנזקים שנגרמו על ידי מבוטחו, הנתבע השני.