ע"א 5991/06

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על החלטת השופט שלא לפסול עצמו מתיק ע"א 7980/02. המערער ייחס לשופט אמירות שלא נאמרו או הוצאו מהקשרן. על פי החוק, נטל ההוכחה מוטל על הצד המבקש את הפסילה, דבר שלא עמד במקרה זה. הבעות מורת רוחה של השופטת מהתנהלות המערער בהליך קודם, ע"א 21610/00, אינן מצביעות על משוא פנים, שכן השופטת הבהירה כי חוות דעתם באותו מקרה לא תשפיע על החלטתם ברע"א 7980/02, העוסקת בסוגיה אחרת. הכלל במקרה זה הוא ששיחה בין שופט לבעל דין בלבד אינה מובילה אוטומטית לפסילת השופט, כל עוד השופט עדיין יכול להיות אובייקטיבי ונטול פניות, דבר שבית המשפט סבור שהוא יכול לעשות במקרה זה. נזיפת השופט בהתנהלות המערער ושיחה עם מנהל מכון הבחינה אינן מהוות עילה למשוא פנים. לפיכך, הערעור נדחה, שכן חששותיו של המערער הם סובייקטיביים ואינם מספקים עילה מספקת לפסילה.