ע"א 18763-04-24

תקציר

הערעור מערער על החלטת בית משפט השלום בירושלים לדחות על הסף תביעה, בתביעה שהגיש המערער נגד עורך דין בשם המשיב, אשר התנהלותו אפשרה לכאורה הוצאת במרמה מבנק לאומי בסך 1.75 מיליון ₪ על ידי בעלה של המערערת. עילת התביעה נסובה סביב אישור חתימת המשיב על ידי המשיב, שלטענת המערערת זיופה. בהליכים קודמים הנוגעים לניסיונה של המערערת לעצור מימוש דירה משועבדת, דחו השופטים את בקשותיה ובית הדין לערעורים דחה פעמיים את בקשתה לחופשה בערעור. המערערת אמנם הגיעה להסכם פשרה עם הבנקים, אך הסדר הפשרה לא קבע את אמיתות חתימתה. בית המשפט קמא דחה את התביעה הנוכחית, תוך שהוא מצטט "השתק חברה" בהתבסס על פסקי דין קודמים. עם זאת, ערכאת הערעור מצאה כי החלטות קודמות לא היוו קביעה עובדתית בטענת הזיוף וכי המשיב לא היווה תחליף לבנקים, כנדרש לצורך השתק החברה. לפיכך, הערעור מתקבל, הדחייה על הסף מוסרת, והתיק מוחזר לבית המשפט קמא לדיון לגופו של עניין. ההחלטה מחייבת חוות דעת מומחה לגבי אמיתות החתימות וממליצה על מינוי מומחה. המשיב חויב לשלם הוצאות בסך 5,000 ₪, שישולמו על פי פסק דינו של בית משפט קמא.