ת"פ 4514/08

תקציר

השופטת, שירלי דקל נוה, מצאה את הנאשם אשם בשורה של סעיפים של התנהגות אלימה כלפי משפחתו, כולל בת זוגו וחמשת ילדיו, שנמשכו בין השנים 2002 ל-2006, אז נמלטה המשפחה מהבית. האירועים כללו אגרופים חוזרים ונשנים ואיומים כלפי בן הזוג, והכאת הילדים, שתוארו כבשר מבשרו, בני 3 עד 11 באותה עת. השופטת מדגישה את חומרת האלימות במשפחה, במיוחד כלפי החלשים פיזית, ואת הקושי של הקורבנות לפנות לעזרה בשל רגשות, פחד ורצון לשמור על המשפחה. השופט מציין את הפגיעה במעשיו של הנאשם בערך החברתי של הגנה על פרטים בתוך המשפחה מפני אלימות, ואת הילדים הנאלצים לחיות במקלט. בהתחשב באופי העבירות ונסיבותיהן, השופט קובע כי העונש ההולם יהיה 12-30 חודשי מאסר, לצד מאסר על תנאי ופיצוי לנפגעים. השופט מביא בחשבון גם את היעדר עברו הפלילי של הנאשם, את קשייו הבריאותיים והכלכליים ואת הזמן שחלף מאז ביצוע העבירות. עם זאת, אין בהן כדי להצדיק הפחתה משמעותית בעונש, במיוחד בהתחשב בחוסר התובנה של הנאשם, בחוסר החרטה ובהיעדר הפנמת השיעור. השופט מדגיש את אופייה הפסול של ענישה גופנית של ילדים ואת הצורך בהרתעה אישית וציבורית במקרה זה. על הנאשם נגזרו 15 חודשי מאסר בפועל ו-6 חודשי מאסר על תנאי, עם זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז בתוך 45 יום. השופט דוחה את המאסר עד ליום 3.3.2013, בכפוף לחתימת הנאשם על ערבות ומסירת דרכונו.