ת"א 11170/05

תקציר

התובע, עובד עיריית ירושלים, טען כי נפצע בקרסולו בנפילה בעבודה בנובמבר 2002 וביולי 2005 נקטעה רגלו הימנית עקב אבחנה מאוחרת של שבר כתוצאה מהתאונה. הוא הגיש תביעה נגד הנתבעת, מבטחת תאונות הגוף של העירייה, לקבלת תגמולי ביטוח. המבטחת טענה כי אין קשר בין התאונה לקטיעה, תוך הסתמכות על קביעת המוסד לביטוח לאומי כי לתובע לא נותרה נכות מהתאונה. התובע טען כי קביעת הביטוח הלאומי אינה מחייבת וכי סירובה של המבטחת להגיש חוות דעת רפואית משמעותה שיש לקבל את חוות הדעת שהוגשו מטעמו. בית המשפט מצא כי קביעת הביטוח הלאומי אינה מחייבת, שכן היא אינה מתייחסת לפגיעה בקרסולו של התובע או לקשר בין התאונה לקטיעתו לאחר מכן. זאת, עוד לפני שהתברר הנזק. בהסתמך על חוות הדעת הרפואיות של התובע בהיעדר חוות דעת מטעם הנתבעת, מצא בית המשפט כי קיים קשר סיבתי ישיר בין התאונה, הפגיעה בקרסול והקטיעה. נכותו של התובע הוערכה בשיעור של 55% בתחום האורתופדי ו-50% בתחום הנפשי, מה שזיכה אותו בתגמולי ביטוח בסך 128,650 ₪. כמו כן פסק לו בית המשפט פיצוי שבועי בסך 750 ש"ח למשך 96 שבועות, בסך 72 אלף ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיוני 2003. הנתבע חויב לשלם לתובע סך של 200,650 ₪ תגמולי ביטוח, וכן הפרשי הצמדה, ריבית, שכר טרחת עורך דין ושכר טרחת מומחה בתוך 30 יום.