ע"מ 69171-02-19

תקציר

המערערת היא בעלת מטע אתרוגים והגישה תביעה למשיב, בדרישה לפיצוי בגין הנזק שנגרם לכאורה במבצע "צוק איתן". המשיב דחה את הטענה, וקבע כי המערער לא ביסס את זכותו לפיצוי ב"מסלול האופניים". המערער ערער וטען כי עסקיו הם "עסק חדש" או בעלי "מאפיינים ייחודיים" המצדיקים התאמות בנוסחת "מסלול האופניים", ולחילופין כי יש לבסס את הנתונים על נתוני השנה הקודמת. ועדת הערר דחתה טענות אלה, וקבעה כי העסק הוא "עסק חי" וכי כישלונו של המערער לייצר הכנסות נבע מהזנחת הפרדס ולא מהפעלתו. עוד נקבע כי התאמות ל"מסלול האופניים" אינן ישימות במקרה זה. עם זאת, הוועדה פסקה למערערת פיצוי ב"מסלול החקלאי", החלטה עליה ערער המשיב, שטען כי המערערת לא תבעה פיצוי במסלול זה. המשיב טען כי "המסלול החקלאי" מיועד לחקלאים שלא יכלו לקצור את יבולם במהלך המבצע, ואילו טענת המערער התייחסה לחוסר היכולת לטפל במטעו. סמכות הוועדה, לפי תקנה 12(ו) לתקנות העיקריות, מוגבלת לשינוי סכום הפיצוי במסלול הנבדק. מאחר שהמשיבה התייחסה רק ל"מסלול האופניים", לא היה לוועדה בסיס לפסוק פיצויים ב"מסלול החקלאי". לפיכך, ערעורו של המשיב התקבל, וערעורו של המערער נדחה. המערער חויב לשלם את הוצאות המשיב, בסך 30,000 ₪, בתוך 30 יום.