תלה"מ 60180-11-22

תקציר

פסק הדין דן ביכולת אכיפתו של הסכם בין בני זוג גרושים בדבר חלוקת רכושם המשותף. בית המשפט מתייחס תחילה לסוגיית הסמכות ומוצא לטובת טענת התובע כי לבית המשפט סמכות לדון בתיק וכי תניית שיפוט בהסכם המגדירה את ישראל כפורום המשפטי תקפה ויש לקיימה. לאחר מכן היא עוברת לשאלת אכיפתו של ההסכם, ודוחה את טענות הנתבעת כי ההסכם אינו מחייב, מתוך חוסר רצינות ודיסקרטיות. בית המשפט מוצא כי ההסכם נכרת ביודעין ומרצון ואינו בלתי סביר או בלתי מוסרי, ומורה על אכיפתו ביחס לרכוש שנצבר טרם נישואי בני הזוג. עם זאת, ההסכם אינו ניתן לאכיפה לגבי רכוש שנרכש לאחר הנישואין, עקב שינוי מעמדם של בני הזוג בעת הנישואין, על פי הדין הישראלי. עוד מציינת השופטת כי פסקת השיפוט חלה רק על סכסוכים הנוגעים לרכוש שנצבר טרם הנישואין. פסק הדין מחייב את הנתבע לפצות את התובע בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, וקובע כי חלוקת הרכוש כמפורט בהסכם תתבצע בהליך נפרד.