ס"ק 8/06

תקציר

פסק הדין במקרה זה נסוב סביב פרשנותה של הוראת הצמדה בהסכם משנת 1987 בדבר שכרם של עובדי חינוך משלים. ההוראה נועדה להצמיד את שכרם לזה של עובדי ההוראה. בית המשפט, בהרכב הנשיא אדלר, השופט צור והשופט חבשוש, הסכים פה אחד לדחות את עתירת ההסתדרות הכללית החדשה. הפיטורים התבססו על פרשנות של הוראת ההצמדה, שלטענת השופטים הצביעה בבירור על כך שההסדר חל רק על רכיב השכר המשתקף בטבלת השכר ולא על כל תגמול נוסף. השופט צור הדגיש את אופיו הבלתי שגרתי של מבנה השכר של עובדי החינוך המשלים, המבוסס על שני מקורות: שכר עובדי ההוראה ותשלומים נוספים ספציפיים לעובדי החינוך המשלים. הוא הסכים עם דעתו של הנשיא אדלר כי קבלת העתירה תוביל לחפיפה בלתי מוצדקת בהסדרים, שתגרור שכר מופרז. השופטת חרמש, שייצגה את העובדים, התנגדה וטענה כי כוונת הבוררים שקבעו את ההצמדה הייתה לכלול הן עדכוני שכר והן תשלומים חד פעמיים. עם זאת, דעת הרוב דחתה דעה זו ואישרה את הדחייה, תוך הדגשה כי פרשנות הוראת ההצמדה צריכה להתחשב בלשון, בתכלית ובהקשר התעשייתי, אשר תמכו במקרה זה בעמדת המעסיקים.