ע"א 642/76

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על החלטה לדחות תביעה לגמול לפי חוק הנכות (גמול ושיקום) בגין מחלת נפש שהתבטאה לראשונה במהלך שירותו הצבאי של המערער. פסק דינו של בית המשפט העליון אישר את דחיית התביעה, וקבע כי התפרצות מחלה במהלך השירות אינה הוכחה מספקת לכך שהמחלה נגרמה כתוצאה מהשירות. על פי פסק הדין, על המערער מוטל הנטל להוכיח קשר סיבתי בין מחלתו לבין שירותו הצבאי, ועצם התרחשות המחלה במהלך השירות אינה מקימה חזקה של קשר כזה. עם זאת, פסק הדין היה ניואנסים. השופט ח' כהן חלק על כך, וטען כי התפרצות מחלת נפש במהלך השירות הצבאי צריכה להקים חזקת סיבתיות. דעת הרוב, שניתנה על ידי השופט שרשבסקי ואושרה על ידי השופט מני, הכירה בכך שבעיות המשמעת וקשיי הריכוז של המערער קדמו לשירותו הצבאי, ומשכך חזקת הסיבתיות אינה חלה במקרה זה. זאת ועוד, היעדר הראיות שהוצגו בדבר תנאי שירותו של המערער והיעדר נסיבות חריגות הקשו על ביסוס הקשר בין השירות לבין המחלה. בפסק הדין הודגש כי טענת המערער, שהזכירה חששות הקשורים לאימוני ירי, לא הוכחה או הוכחשה דיה. לפיכך, פסק הדין הוחזר לוועדת הערר לדיון נוסף. בהחלטה הודגש כי על המערער להציג ראיות רפואיות להוכחת הקשר הסיבתי בין מצבו הנפשי לבין שירותו הצבאי.