בג"צ 1001/20

תקציר

בפסק דין זה דוחה בית המשפט את העתירה שהוגשה לבג"ץ, בקובעו כי אין זה הפורום המתאים לדון בטענות העותר. היה על העותר להגיש ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בהליך האזרחי. בדרך כלל, נושאים הקשורים למכרזים ציבוריים מטופלים בבתי משפט מנהליים, אך מכרזים המערבים תאגידים עירוניים נופלים מחוץ לתחום סמכותם בשל פער חקיקתי. פער זה קיים משום שלא הותקנו תקנות מחייבות הנוגעות לעסקאות של תאגידים מקומיים. כתוצאה מכך, בתי המשפט האזרחיים שומרים לעצמם את הסמכות לדון בתביעות הקשורות למכרזים של תאגידים עירוניים. מצב זה אינו אידיאלי להשגת עקביות בפרקטיקות החקיקתיות והשיפוטיות. עם זאת, עקרונות דיני המכרזים הציבוריים עדיין תקפים, תוך הכרה במעמדם של עותרים ציבוריים במקרים מסוימים. לפיכך, דרך הפעולה הראויה צריכה להיות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, והצדדים מוזמנים לבקש מבית המשפט המחוזי לשקול מחדש את פסק הדין כדי להתייחס באופן יסודי לטענות העותר. העתירה נדחית, אך העותר שומר על כל זכויותיו, ובית המשפט מורה על השבת אגרת העתירה ששולמה, בציינו כי הדחייה לא פגעה בזכויותיו של העותר.