ע"א 4721/24

תקציר

במקרה הנדון, דחה בית המשפט את בקשת המבקש לעכב ביצוע פסק דין הנוגע לקניין מסחרי. ההחלטה תלויה במספר גורמים. ראשית, בית המשפט מדגיש את העיקרון לפיו הגשת ערעור אינה דוחה אוטומטית את ביצוע פסק הדין, אלא אם כן המבקש יכול להוכיח סיכוי גבוה להצלחת הערעור וכי אי מתן שיהוי יגרום לנזק בלתי הפיך. כאן, המבקש לא הראה ראיות מספיקות לנזק כזה, אלא רק טען לנזק כספי פוטנציאלי, שהוא בר פיצוי ומכאן שאין עילה לעיכוב ביצוע. יתר על כן, בית המשפט בחן את מאזן הנוחות ומצא אותו לטובת המשיבים, בציינו במיוחד כי הנכס הנדון הוא מסחרי וכי זיקתו של המבקש אליו היא כלכלית גרידא, נעדרת עניין מיוחד. טענות המבקש בדבר נזק בלתי הפיך עקב מחסור בחשמל נדחו, מה גם שבית משפט קמא פקפק קודם לכן בטענת המבקש בדבר כניסתם הפסולה הנטענת של המשיבים לנכס. בנוסף, לא הציג המבקש ראיות משכנעות לקשייהם הכלכליים של המשיבים. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי המבקשת התמהמהה משמעותית בטרם הגישה את בקשתה לעיכוב הליכים, מה שהחליש עוד יותר את טענתה. אי בקשת השהייה מיד לאחר מתן פסק הדין, בשילוב מעשיה המעידים על נכונות להיענות להחלטת בית המשפט, הצביעו על חוסר דחיפות בערעורה. בסופו של דבר, מצא בית המשפט כי טענות המבקש מערערות בעיקר על ממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא – תחום בו התערבות הערעור מוגבלת. משכך, בקשת השיהוי נדחתה, ללא צו להוצאות, שכן לא התבקשה מענה.