ע"א 8775/18

תקציר

השופטים דוחים את הערעור בשל היעדר ראיות שהציגו המערערים. המערערים לא הצליחו להצדיק את טענותיהם כי יש לקבוע את מועד הערכת שווי הקרקע במועד הגשת תביעתם המתוקנת. השופטים מסכימים עם הערכתו של בית משפט קמא כי הנזק שנגרם למערערים אירע טרם הגשת התביעה, ועליית ערך הקרקע לאחר הגשת התביעה אינה מזכה את המערערים בפיצוי כלשהו. יתר על כן, טענת המערערים כי על בית המשפט לפצות אותם על בסיס מלוא שווי הקרקע, ולא רק על פי החלקים המופקעים, אף היא אינה מבוססת. השופטים מציינים כי יתרת הקרקע שברשות המערערים היא בעלת ערך כספי, ובהיעדר ראיות סותרות אין הם יכולים לקבוע את השפעת ההפקעה על שווי הקרקע שלא הופקעו. בנוסף, השופטים אינם מוצאים כל הצדקה לטענת המערערים כי שגה בית משפט קמא בכך שהפחית את שווי הקרקע ב-70% במקום ב-30% בשל ייעודה לאגודה. השופטים מדגישים כי מדובר בעובדה, וערכאת הערעור נמנעת ככלל מלהתערב בממצאים העובדתיים של בית משפט קמא. לבסוף, מסכימים השופטים עם החלטתו של בית משפט קמא בעניין גובה ההוצאות שנפסקו למערערים ומציינים כי אין באפשרותם להתערב בעניין זה אלא בקיומן של נסיבות חריגות, שאינן מתקיימות במקרה זה. השופט נ' סולברג מוסיף הערה המביעה הסכמה עם ממצאיו של בית משפט קמא ומדגישה כי גם על המערערים מוטלת אחריות מסוימת לאי בירור ייעודה התכנוני של הקרקע טרם רכישתם. פסק הדין חתום ומתוארך ליום 3.6.2020.