עא"ח 30/06

תקציר

בפסק הדין מיום 29.12.2006 אישר בית המשפט את החלטת הרשם, ודחה את ערעור החברה בשל אי עמידה במועד האחרון להגשה. פסק הדין, שניתן ב-26 בפברואר 2006, דרש ערעור עד 28 במרץ 2006, אך החברה הגישה בקשה להארכה ב-11 באפריל 2006, בשל חישוב שגוי של המועד האחרון להגשה. בית המשפט מצא כי טעות זו, שניתן היה לזהותה באמצעות בדיקות שגרתיות, אינה מספיקה כ"סיבה מיוחדת" כדי להצדיק הארכה, והדגיש כי על הצדדים, בין אם הם מיוצגים ובין אם אינם מיוצגים, לדבוק במועדי הגשה. צוטטו תקדימים, המדגישים כי גם עיכובים קצרים זקוקים להצדקה מהותית, שלא נעדרה במקרה זה. עוד ציין בית המשפט כי סיכויי הערעור קלושים, שכן הוא חולק במידה רבה על קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי, תחום שבו בתי המשפט לערעורים ממעטים להתערב ללא בסיס משפטי. בנוסף, נדחתה טענת החברה כי החלטתה הבלתי מורשית של המזכירות יצרה מצב בלתי הפיך, כאשר בית המשפט הבהיר את תפקידה של המזכירות כשלוחה של סמכויות מנהליות שיפוטיות, המחויבת לאכוף עמידה בתקנות פרוצדורליות. לפיכך נדחה הערעור, והחברה חויבה לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסך 2,500 ₪ בתוספת מע"מ, שישולם בתוך 30 יום כדי להימנע מחיובים נוספים.