בש"פ 4952/19

תקציר

המדינה ערערה על ההחלטה לשחרר את המשיב למעצר בפיקוח אלקטרוני וטוענת כי ההחלטה סותרת את ההוראות שניתנו במקרה דומה (ע"א 4354/19). לאחר בחינת הטענות, מגיעה השופטת למסקנה כי לא ניתן להבחין בין עניינו של המשיב לבין המקרה הקודם, שכן שניהם מילאו תפקידים ניהוליים בכירים בהיררכיה הארגונית. זאת ועוד, מעורבותו של המשיב בסמים מסוכנים יותר ותפקידו בביסוס וניהול הפעילות בחו"ל מהווים סכנה מוגברת לציבור. כמו כן, קיים חשש כי המשיב עלול להימלט, נוכח חזרתו לאחרונה לישראל לאחר שהות ממושכת בקונגו. בהתחשב בשיקולים אלה, השופט פוסק לטובת ערעור המדינה ומורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים. ההחלטה לעצור את המשיב מתבססת על חומרת האישומים ועל הסיכון הפוטנציאלי לבריחה, והשופט קובע כי מעצר בפיקוח אלקטרוני אינו אמצעי מתאים במקרה זה.