ת"א 14181-04-17

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הטענות והראיות שהוצגו בדיוני שלוש התביעות שהגישה ג'יגה נגד רומן ויאן נכסים. התביעה הראשונה, שהוגשה על ידי ג'יגה, ביקשה לייחס את חובו של מ.ר.ן לרומן, בטענה כי האחרון פעל באופן פסול בכך שהשתמש באישיות המשפטית הנפרדת של החברה כדי לקפח את ג'יגה כנושה, לאחר שקיבל מהם הלוואה אותה העביר לאחר מכן לחשבונות הקשורים אליו. בית המשפט מצא כי רומן אכן העביר סכומי כסף משמעותיים ממ.ר.נ. לאחר קבלת ההלוואה ולא סיפק הסבר מניח את הדעת להעברות אלה. יתר על כן, מעורבותו והפיקוח הכמעט בלעדי של רומן על פעילותה של מ.ר.ן כמוציא לפועל וככונס, יחד עם מודעותו לשימוש הפסול באישיותה המשפטית של החברה, הצדיקו את הרמת מסך ההתאגדות וייחוס חובו של מ.ר.ן לרומן עצמו. לפיכך, קיבל בית המשפט את תביעתה של ג'יגה והורה לרומן לשלם לג'יגה סך של 6,800,221 שקל, בצירוף ריבית סטטוטורית ממועד הגשת התביעה. התביעה השנייה, שהוגשה על ידי רומן, ביקשה הצהרת בעלות על 10% ממניות יאן נכסים, וכן פיצוי כספי בגין רכישת מגרש. בית המשפט דחה את טענתו של רומן, ולא מצא כל ראיה או היגיון שיתמכו בטענתו כי עליו לקבל את המניות למרות שהפר את התחייבותו להשקיע 40% מההון הנדרש בחברה המשותפת. גם תביעתו של רומן לפיצוי כספי נדחתה, שכן בית המשפט מצא כי הוא לא הוכיח די הצורך את זכאותו לסכומים הנתבעים. לבסוף, התביעה השלישית, שהגישה יאן נכסים נגד רומן, תבעה פיצויים בסך 8 מיליון שקל שנגרמו לכאורה כתוצאה ממעשיו של רומן. בית המשפט דחה טענה זו במלואה. הטענות בדבר היתכנות הסכמי האופציה והמכר שנחתמו בניהולה של רומן נדחו, שכן יאן נכסים נתנה לרומן יד חופשית בעיצוב התנאים ולאחר מכן אישררה את תנאי ההסכם גם לאחר שרומן עזב את החברה. יאן נכסים לא הוכיחה די הצורך מדוע המשיכה בעסקה תוך מודעות לתנאים השליליים לכאורה. בנוסף, בית המשפט לא מצא טעם בתביעות הנזק האחרות הנוגעות לתשלומים ששולמו לצדדים שלישיים, אי דיווח על הסכם האופציה לרשויות המס ועיכובים במסירת המגרש. בסך הכל, בית המשפט פסק לטובת תביעתה של גיגה ודחה את טענותיהן של רומן ויאן פרופרטיז. כמו כן, רומן חויב לשאת בהוצאות תביעתו של ג'יגה, כולל אגרת בית משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 320 אלף שקל, שישולמו בתוך 60 יום.