סע"ש 32873-03-18

תקציר

בית המשפט החליט כי תביעת התובע לביטול הסכם פשרה שהושג במסגרת הליך שיפוטי תידחה. התובע טען כי אחד הנתבעים, הנתבע מס' 2, הציג מצג שווא לגבי מצבם הכלכלי ולא שילם את הסכום שהוסכם עליו בהסדר הפשרה, דבר המהווה הפרה יסודית. עם זאת, השופט קבע כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה הנדרש להוכיח כי הנתבע מס' 2 הונה את הצדדים האחרים בכך שהסתיר את קשייהם הכלכליים, לרבות העובדה שהיה נתון תחת צו כינוס נכסים. כמו כן, הסכם הפשרה הושג באמצעות משא ומתן בו יוצג התובע על ידי עורך דין, דבר המוסיף משקל לעקרון סופיות ההסכם. הואיל וניתן לפרש את ההסכם כניתן להפרדה מבחינת חובות התשלום, כאשר אחריותו של כל נתבע מוגדרת בנפרד, הרי שאי התשלום על ידי הנתבעת מס' 2 אינו מצדיק את ביטול ההסכם עבור הנתבעים האחרים, ובפרט אלה שכבר שילמו את חלקם. השופטת לקחה בחשבון גם את השיהוי של התובעת בהגשת התביעה לביטול הסכם הפשרה, אשר פגע בנתבעים שמילאו את התחייבויותיהם. בסיכומו של דבר, התובעת לא הציגה שיקולים כבדי משקל המצדיקים את ביטול הסכם הפשרה, מה גם שמרבית התשלומים בוצעו, ועל כן התביעה לביטול נדחתה. התובעת תישא בהוצאותיה של הנתבעת מס' 7, שניהלה בפועל את ההליך, בסך של 2,000 ₪.