רע"פ 9141/11

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לתיק נהיגה בשכרות. רכבו של הנאשם נעצר ביום 18.1.08, ובבדיקת נשיפה נמצאה רמת אלכוהול גבוהה - 525 מיקרוגרם לליטר אוויר שננשף. בהמשך הואשם הנאשם בנהיגה בשכרות והורשע לאחר שהציג ראיות. ההרשעה התבססה על מספר גורמים: מבחן תכונות כושל, הודאתו של הנאשם כי צרך 0.75 ליטר בירה לפני נהיגה, התנהגותו הלקויה כלפי שוטרים במקום והחלטתו שלא להעיד נגד שני נוסעיו. גזר הדין כלל קנס של 2,000 שקל, 27 חודשי פסילת רישיון, 6 חודשי פסילה על תנאי ומאסר על תנאי של 6 חודשים. הנאשם ערער על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי, אך ערעורו נדחה. בית המשפט המחוזי ציין כי ההרשעה לא התבססה רק על בדיקת הנשיפה, שייתכן שלא הייתה מדויקת, אלא גם על גורמים נוספים כגון בדיקת המאפיינים הכושלת, כמות האלכוהול שנצרכה והתנהגותו כלפי השוטרים. בית המשפט התחשב גם בנסיבותיו האישיות של הנאשם. לאחר מכן הגיש הנאשם בקשה לחופשה כדי לערער על החלטה זו בפני ערכאה גבוהה יותר, בטענה כי אין לראות במבחן המאפיינים ראיה תקפה בשל הכשרתם הלקויה לכאורה של שוטרי התנועה בזיהוי נהיגה בשכרות. עם זאת, טענה זו נדחתה בעבר על ידי בית המשפט במקרה דומה, ולכן בקשת רשות הערעור נדחתה. בית המשפט גם הורה לבא כוח הנאשם לשלם הוצאות בסך 1,000 ₪ לאוצר המדינה באופן אישי, שכן הטענה לא נחשבה תקפה והועלתה בעבר. פסק דין זה ניתן ביום 16.1.2012 וסימן את סוף הליך הערעור של הנאשם.