ע"פ 735/08

תקציר

המבקש הורשע בשורה של עבירות תעבורה ונגזרו עליו 22 חודשי מאסר בפועל, חמישה חודשי מאסר על תנאי, שמונה שנות פסילה מנהיגה ופיצוי בסך 5,000 ₪ על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים. המבקש ערער על פסק הדין לבית המשפט העליון ובמקביל הגיש בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר עד להכרעה בערעור. הבקשה פירטה את הפגמים הנטענים בפסק דינו של בית המשפט המחוזי והדגישה את האליבי המוצק של המבקש ואת הספק הסביר בדבר אשמתו. בנוסף, הדגישה ההגנה את נסיבותיו האישיות של המבקש, לרבות תפקידו כמפרנס המשפחה, שאילצו אותו לנטוש את לימודיו. המדינה התנגדה לבקשה בטענה כי סיכויי ההצלחה בערעור נמוכים, וכי יש לבצע את גזר הדין לאלתר. לאחר ששקל את טענות הצדדים ובחן את הבקשה ואת פסק הדין, החליט שופט בית המשפט העליון להיעתר לבקשה. למרות שהרשעתו של המבקש התבססה על ראיות וממצאים מוצקים, השופט היסס להתעלם מטיעוניה המבוססים היטב של ההגנה באשר לזהות הנהג ולנסיבות המקרה. זאת ועוד, נסיבותיו האישיות החיוביות של המבקש והיעדר הפרות כלשהן במהלך שנתיים של ההליכים הצדיקו עיכוב ביצוע גזר הדין. השופט הגיע למסקנה כי על אף הכלל של מאסר מיידי לאחר הרשעה, מן הראוי לאפשר למבקש למצות את כל אפשרויות הערעור בטרם החל לרצות את עונשו. עיכוב הביצוע עליו הורה בית המשפט המחוזי יישאר על כנו עד להכרעה בערעור.