ע"א 679/76

תקציר

פסק הדין עוסק בתיק הנוגע לירושה ולפרשנות משפטית של חשבון בנק משותף שנוצר על ידי המנוח, קרל שפר ואיילה, אותה ראה כדומה לנכדה. שפר הצהיר על כוונתו להבטיח את עתידה של איילה וצירף אותה כשותפה לחשבונות הבנק שלו, תוך שהוא חותם על "טופס הוראה" בבנק, המאפשר לכל בעל חשבון למשוך כספים. עם מותו של שפר התעוררה מחלוקת משפטית בשאלה האם הכספים שייכים לאיילה או לעיזבון. בית המשפט המחוזי קבע תחילה כי מעשיו של שפר אינם מהווים צוואה תקפה או מתנה מחייבת מבחינה משפטית, ולכן הכספים הם חלק מהעיזבון. עם זאת, בערעור בחן בית המשפט העליון האם ניתן לפרש יצירת חשבון משותף כמתנה מיידית לפי חוק המתנה, בהתחשב בכוונותיו הברורות של שפר לפרנס את איילה. בית המשפט הבחין בין התפיסות המשפטיות של צוואה, מתנה לאחר המוות ומתנה מיידית עם זכויות שמורות. הם הגיעו למסקנה כי הקמת החשבון המשותף מעידה על כוונתו של שפר להעניק לאיילה מתנה מיידית מחצית מיתרת החשבון, כפי שמעידים מעשיו ועדויותיו. בית המשפט העליון קבע כי איילה זכאית למחצית מהכספים בחשבונות המשותפים, דבר המשקף את כוונתו של שפר לחלוק את הזכויות באופן מיידי ולא להעניק אותן עם מותו. לפיכך, הערעור התקבל בחלקו, והעניק לאיילה מחצית מהבעלות בכספי החשבון המשותף תוך הבטחה כי מנהל העיזבון יפעל על פי פסיקה זו, עם ההוצאות המשפטיות הנלוות בהן יישא העיזבון.